התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ב
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ב
בלילה רכה שאפאה באלפס ללא מים חייבת בחלה כבתנור
עשאה באלפס ביבש לר"ל פטור לר"י חייב.
בבלי פסחים לז.: תנו רבנן: הסופגנין, והדובשנין, ואיסקריטין, וחלת המסרת, והמדומע - פטורים מן החלה. מאי חלת המסרת? - אמר רבי יהושע בן לוי: זה חלוט של בעלי בתים. אינו נעשה כתקון לחם,. אמר ריש לקיש ריש לקיש אכולהו קאי, ולא לאפלוגי אדר' יהושע בן לוי אתא: הללו מעשה אילפס הן. לפיכך לאו לחם הוא, דקא סבר: אין לחם אלא האפוי בתנור, כדכתיב לחמכם בתנור אחד ורבי יוחנן: אמר מעשה אילפס חייבין, והללו שעשאן בחמה. להכי פטורין, לפי שעשאן בחמה ולא באור. מיתיבי: הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין, עשאן באילפס - חייבין, בחמה - פטורין. תיובתיה דרבי שמעון בן לקיש! - אמר עולא, אמר לך רבי שמעון בן לקיש: הכא במאי עסקינן - שהרתיח האילפס ולבסוף הדביק ואחר כך הדביק בה הלחם, דהוה ליה כעין מעשה תנור - הלכך חייבין - אבל הדביק ולבסוף הרתיח מאי - הכי נמי דפטורין, אדתני סיפא עשאן בחמה פטורין ליפלוג וליתני בדידה: במה דברים אמורים - כגון שהרתיח ולבסוף הדביק, אבל הדביק ולבסוף הרתיח - פטורין! - חסורי מחסרא והכי קתני: במה דברים אמורים - שהרתיח ולבסוף הדביק, אבל הדביק ולבסוף הרתיח - נעשה כמי שעשאן בחמה ופטורין.
באלפס עם משקה מודה ר"י שפטור
תוספות מסכת פסחים דף לז עמוד ב: דכולי עלמא מעשה אילפס פטורים - פסק ר"ח כר"ל מדקאמר דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין ועוד דיתיב רבה ורב יוסף אחוריה דר' זירא אליבא דר"ל מיירי ולר"י נראה דכר' יוחנן קיי"ל וכן פסק הרא"ש בהלכות חלה סימן ב' וכן פסק השאלתות צו ע"ז וכ"פ הרמב"ם חלה ו' י"ב. ב"י. מדלא חשיב לה בהחולץ (יבמות לו.) בהדי ג' דהלכה כריש לקיש לגבי רבי יוחנן ואומר ר"י דעל ידי משקה מודה ר' יוחנן דמעשה אילפס פטור' וכן כתבו שם הרא"ש (פסחים פ"ב סי' טו) והר"ן (יא: ד"ה הלכך) וכן כתב ה"ר יונה בפרק כיצד מברכין (ברכות כו: ד"ה לחם). ב"י. ואין מברך עליו המוציא כדמוכח בירושלמי דמסכת חלה בפרק קמא דחלה אמר ר' יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ומברכין עליו המוציא ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח ריש לקיש אמר אינו חייב בחלה ואין מברכין עליו המוציא ואין אדם יוצא בו ידי חובתו בפסח ואמר ר' יוחנן ובלבד שיהא על ידי משקין.
סעיף ב: עיסה שבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת, בין שהרתיח חימם את מקום ההדבקה ואחר כך הדביק את הפת, בין שהדביק ואח"כ הרתיח, חייבת בחלה38. כיון שדין אלפס יבש כדין תנור כר' יוחנן בפסחים פז. וכר"י בתוס' ולא כר' חננאל שפסק כר"ל לחלק בסדר ההדבקה. ובלבד שלא על ידי משקה39. דאילו טגנה במשקה פטורה. ש"ך ג'.
- ↩
וראה להלן סעיף ה' שיש בלילה רכה הפטורה מחלה. ולכן משמע שהכוונה כאן שאמנם העיסה רכה אך המאפה אינו דק ביותר. וכן באור"ח סימן קס"ח במשנ"ב ס"ק פ"ו על דברי הרמ"א בסעיף יד' שמקורם כאן כתב 'ומברך עליו המוציא - דוקא אם לא היו דקין ביותר דאל"ה הוי בכלל פת כיסנין'. וראה עוד שם סעיפים ח', טו' לענין ברכה שיש בזה שלש מדרגות: עבה, רכה ורכה מאד. וברכּה מאד לא שייך קביעת סעודה כלל, אבל בסתם רכה הגם שברכתו מזונות שייך בו קביעת סעודה ולכן גם מתחייב בחלה כאמור כאן.
- ↩
וכאן שהוא בלילה רכה לא חולק ר"ת ומה שמחמיר להלן סעיף ג' בבישול הוא רק בבלילה עבה.
