התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכב - סעיף א
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכב - סעיף א
מצוות עשה להפריש תרומה מהעיסה
במדבר פרק טו פסוק כ : רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ:
מהתורה אין לה שיעור ומדרבנן אחד מכ"ד ואחד ממ"ח
ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קי : תנו לה' תרומה למה נאמר לפי שהוא אומר חלה תרימו תרומה אבל לא שמענו שעור חלה מהתורה מיכן אתה אומר מדרבנן שיעור חלה של בעל הבית אחד מעשרים וארבעה ושל נחתום אחד מארבעים ושמונה. אמר ר' יהודה מפני מה אמרו חלה של בעל הבית אחד מכ"ד ושל נחתום אחד מארבעים ושמונה לפי שהאיש עינו יפה והאשה עינה רעה וכשתפחות לא תפחות מארבעים ושמונה לכך נאמר תתנו לה' תרומה עד שיהא בזה כדי מתנה לכהן ובזה כדי מתנה לכהן. מיכן אמרו בעל הבית שעושה משתה לבנו אחד מעשרים וארבעה והאשה שהיא עושה ומוכרת בשוק אחד מארבעים ושמונה. נטמאת עסתה שוגגת או אנוסה אחד מארבעים ושמונה. נטמאת מזידה נוטלת אחד מעשרים וארבעה כדי שלא יהיה חוטא נשכר ר' שמעון בן יוחי אומר אפלו לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא ובלבד שלא יתכוין.
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ה הלכה א: מצות עשה להפריש תרומה מן העיסה לכהן שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה, וראשית זו אין לה שיעור מן התורה אפילו הפריש כְּשְׂעוֹרָה פטר את העיסה, והעושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום עד שישייר מקצתו.
ערוך השולחן יורה דעה סימן שכב : ולענ"ד הוא שיעור מדויק דהנה בחלה כתיב [שם כא] מראשית עריסותיכם תתנו וגו' וקיי"ל דאין נתינה פחות משוה פרוטה ושיעור חלה הוא... ונמצא לפ"ז מדוייק דבבעה"ב אחד מכ"ד שוה פרוטה ובנחתום אחד ממ"ח והוי שיעור זה כעין של תורה.
העושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום
ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קי : מראשית עריסותיכם למה נאמר לפי שהוא אומר ראשית עריסותיכם שומע אני את הראשונה שבעיסות ת"ל מראשית עריסותיכם מקצתה ולא כולה.
משנה חלה א, ט : האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום עד שישייר מקצת:
בבלי חולין קלו: מה תרומה - בעינן ראשית ששיריה ניכרין...
שיעור חלה בעיסה שנטמאה ושימושה
ספרי במדבר פרשת שלח פיסקא קי :... נטמאת עסתה שוגגת או אנוסה אחד מארבעים ושמונה. נטמאת מזידה נוטלת אחד מעשרים וארבעה כדי שלא יהיה חוטא נשכר ר' שמעון בן יוחי אומר אפלו לא עלה בידו אלא אחד מששים יצא ובלבד שלא יתכוין.
ערוך השולחן יורה דעה סימן שכב ד: וחלה טמאה מותרת להסקה כתרומה טמאה [רמב"ם הל' ד'] והכהן מסיקה ולא הישראל1
סעיף א: מצות עשה להפריש תרומה מהעיסה וליתנה לכהן, שנאמר: ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה (במדבר טו, כ).
וראשית זה אין לו שיעור מן התורה, אפילו הפריש כשעורה, פטר את העיסה. ספרי במדבר.
והעושה כל עיסתו חלה, לא עשה כלום, עד שישייר מקצת. שנאמר מראשית עריסותיכם. ספרי.
ומדברי סופרים מפרישין אחד מכ"ד מן העיסה. והנחתום העושה למכור בשוק, מפריש אחד ממ"ח. כי יש בו כדי מתנה לכהן. רמב"ם. וערוה"ש כתב שכך יש בו שוה פרוטה והוא כעין של תורה. והעט"ז כתב שמשום הפסד ממכרו הקלו. ש"ך.
ואם נטמאה העיסה בשוגג או באונס וממילא עומדת לשריפה, אף בעל הבית מפריש אחד ממ"ח. והוא הדין לימינו שככל העיסות אינן טהורות. רשב"א.
חידש הנוב"י שיש בחלה שני דינים. לענין הוצאה מִטֶּבֶל שיעור חלה מהתורה כלשהו אבל לענין נתינה לכהן שיעורה מהתורה אחד מכ"ד של עישרון2 שהוא שיעור מתנה חשובה. וחכמים תקנו שיהיה אחד מכ"ד מכל כמות. פת"ש א'.
וראשית זה אין לו שיעור מן התורה, אפילו הפריש כשעורה, פטר את העיסה. ספרי במדבר.
והעושה כל עיסתו חלה, לא עשה כלום, עד שישייר מקצת. שנאמר מראשית עריסותיכם. ספרי.
ומדברי סופרים מפרישין אחד מכ"ד מן העיסה. והנחתום העושה למכור בשוק, מפריש אחד ממ"ח. כי יש בו כדי מתנה לכהן. רמב"ם. וערוה"ש כתב שכך יש בו שוה פרוטה והוא כעין של תורה. והעט"ז כתב שמשום הפסד ממכרו הקלו. ש"ך.
ואם נטמאה העיסה בשוגג או באונס וממילא עומדת לשריפה, אף בעל הבית מפריש אחד ממ"ח. והוא הדין לימינו שככל העיסות אינן טהורות. רשב"א.
חידש הנוב"י שיש בחלה שני דינים. לענין הוצאה מִטֶּבֶל שיעור חלה מהתורה כלשהו אבל לענין נתינה לכהן שיעורה מהתורה אחד מכ"ד של עישרון2 שהוא שיעור מתנה חשובה. וחכמים תקנו שיהיה אחד מכ"ד מכל כמות. פת"ש א'.
- ↩
שם: ובזמן המקדש וגם אח"כ זמן רב שהיו שומרים טהרות [נדה ו' ב] היתה המצוה שלא יעשה אדם עיסתו בטומאה לכתחלה אלא יזהר וישתדל ויטהר הוא וכליו כדי להפריש חלה טהורה והגבּל שהיה צריך להטביל כליו הטמאים מחוייב לטרוח עד ד' מילין למצא מים לטבילה ואם לא מצא עד ד' מילין יעשנה בטומאה ויפריש חלה טמאה.
- ↩
עישרון הוא 'עשירית האיפה' ושיעורו לר' חיים נאה כשתיים וחצי ליטר ואם כך שיעור החלה לבעה"ב מהתורה לפי הנוב"י הוא כ- 104 גרם שהוא אחד מכ"ד מעישרון. וראה סעיף ה' שמנהג הספרדים להפריש כלשהו ומנהג האשכנזים בכזית.
