סיכום הלכות חלה

שיתוף

סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות

הלכות חלה - סימן של - סעיף ו

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

הלכות חלה - סימן של - סעיף ו

שותפות של ישראל וגוי ונתגייר והוסיפו - של ישראל חייבת

תלמוד ירושלמי מסכת חלה פרק ג הלכה ד: שני ישראלים שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו פטורין שכבר היתה להן שעת חובה ונפטרו. ישראל וגוי שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו. ניחא חלקו של ישראל חייב. חלקו של גוי מהו? [גרסת הרמב"ם:] כלום חלקו של גוי חייב אלא מחמת חלקו של ישראל?! חלקו של ישראל חייב חלקו של גוי פטור. [גרסת הראב"ד:] כלום חלקו של ישראל חייב אלא מחמת חלקו של גוי?! חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור?!
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ז הלכה י: היתה העיסה ביד העכו"ם והישראל בשותפות וחלקו, ואח"כ נתגייר העכו"ם והוסיף הגר על שלו [וישראל על שלו] עד שהשלים כל אחד עיסתו לשיעור של ישראל חייבת ושל עכו"ם פטורה.
בית יוסף יורה דעה סימן של: נראה ליישב הירושלמי לדברי הרמב"ם דשל ישראל חייבת משום דכיון דחלקו היה מחובר עם של גוי וגוי לאו בר חיובא הוא נמצא שלא בא עדיין עיסתו של ישראל לידי חיוב חלה מעולם והוי כעושה עיסתו קבין והשיכן או צרפן בסל דחייב וז"ש כלום חלקו של ישראל חייב לא מחמת חלקו של גוי כלומר דאין חלקו של ישראל חייב אלא מפני שהמשלים שיעור חלה היה חלקו של גוי דלאו בר חיובא הוא והוי חלקו של ישראל כאילו נילוש לבדו הילכך כשיוסיף עליו וישלים לכשיעור חייב ומה שאמרו אחר זה חלקו של ישראל חייב חלקו של גוי פטור היינו לומר דכיון דחזינן דחלקו של ישראל חייב מטעמא דאמרן ממילא שמעינן דחלקו של גוי פטור דכיון דחלק הגוי מחובר לחלק הישראל דבר חיובא הוא אם כן הוי כאילו לש הגוי שיעור חלה וכבר היתה לה שעת חובה ונפטרה מפני שהיה גוי באותה שעה ושוב אינה חוזרת להתחייב כמו שנתבאר.
פני משה מסכת חלה פרק ג הלכה ה: ...דמאי שייך חלקו של גוי דלא הוה בר חיובא לחלקו של ישראל דהוא בר חיובא והלכך ודאי מסתברא דחלקו של ישראל הוא שחייב וחלקו של גוי פטור דלא מהני ביה השלמה שהשלים אחר שנתגייר ולא דמיא לההיא דלעיל בשני גוים וכו' דהתם מעולם לא היה שעת חיוב לא עליהן ולא על העיסה וא"כ כשהשלים כל א' וא' חלקו לאחר שנתגיירו חל החיוב על תרווייהו דכי היכא דמחייבת ליה להאי בחלקו שהשלים עכשיו ה"נ מחייבת ליה להאי אבל בישראל וגוי דהישראל בר חיובא הוא ואף על גב דמהני ביה בשל ישראל השלמה משום דמיהת חלק העיסה שלו לא הוה בה שעת חיובא מכל מקום בחלקו של הגוי בדין הוא דלא תהני ביה השלמה מכיון דהיה לגברא בר חיובא חלק בהעיסה הויא ליה לגבי דהגוי כאלו היתה העיסה ראויה לחיובא משום הישראל דאלו היה רוצה היה משלים חלקו לכשיעור ושוב נפטרה בשעה שחלקוה וכיון דנפטר חלק הגוי נפטר ולא מהני ביה השלמה שהשלים אחר שנתגייר כדאמרן:
[גרסת הראב"ד:] כלום חלקו של ישראל חייב אלא מחמת חלקו של גוי?! חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור?!
השגת הראב"ד: א"א דומה דקשיא דידה אדידיה של ישראל אמאי חייבת ושל עכו"ם אמאי פטורה איפכא מיבעי ליה, ונ"ל דגמרא דירושלמי בתמיהא קאמר דהכי גרסינן ישראל ועכו"ם שעשו שני קבין וחלקו והוסיפו זה על שלו וזה על שלו ניחא חלקו של ישראל חייב חלקו של עכו"ם מהו כלום חלקו של ישראל חייב אלא מפני חלקו של עכו"ם חלקו של ישראל חייב וחלקו של עכו"ם פטור משמע דבתמיהא קאמר אלא זה וזה חייב.
סעיף ו: היתה העיסה בין עובד כוכבים וישראל בשותפות ולא ע"מ לחלק כדלהלן ברמ"א, וחלקו ואח"כ נתגייר והוסיף כל אחד על שלו עד שהשלים והוסיף לכשיעור, של ישראל חייבת. מפני שהמשלים שיעור חלה היה חלקו של גוי דלאו בר חיובא הוא והוי חלקו של ישראל כאילו נילוש לבדו. ב"י. ושונה משני שותפים ישראלים שפטורים בתוספת כיון ששמה היתה כבר לעיסה שעת חובה אלא שהיתה פטורה משום שהיה דעתם לחלק. ש"ך,
ושל עובד כוכבים פטורה. דכיון דחלק הגוי מחובר לחלק הישראל דבר חיובא הוא אם כן הוי כאילו לש הגוי שיעור חלה וכבר היתה לה שעת חובה ונפטרה. ב"י כרמב"ם. ט"ז ה'. כרמב"ם שהכל תלוי בצד שכנגד. ערוה"ש. ולדעת הראב"ד גם של הגוי חייב.
הגה: ודוקא שעשאוה מתחילה בשותפות על מנת שלא לחלקו, ונמלכו לחלקה אח"כ, אבל אם עשאוה מתחלה על מנת לחלק, אף של עובד כוכבים חייבת. כיון שלא היתה לה שעת חובה מעולם. ב"י. כיון שאין חלק הישראל שייך לגוי כלל. ערוה"ש יא.
עמוד הקודםעמוד הבא