הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ח
עיסה שנלושה ברותחין ואפאה חייבת בחלה
בבלי פסחים לז: המעיסה, בית שמאי פוטרין, ובית הלל מחייבין. החליטה, בית שמאי מחייבין, ובית הלל פוטרין. איזהו המעיסה ואיזהו החליטה? המעיסה - קמח שעל גבי מוגלשין רותחין, החליטה - מוגלשין שעל גבי קמח. רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו: זה וזה לפטור, ואמרי לה: זה וזה לחיוב, וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה, עשאן באילפס - פטור, בתנור – חייב למרות שקודם ערבה ברותחין והוא כבישול. ותנא קמא, מאי שנא המעיסה ומאי שנא חליטה? אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי יהודה ואיתימא רבי יהושע בן לוי: כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו. ותברא, מי ששנה זו לא שנה זו כלומר: המחייב בזו - מחייב בזו, והפוטר בזו - פוטר בזו, ורישא דמפיך פלוגתייהו - לאו חדא תנא אמרינהו וקשיין אהדדי, ומי ששנה זו לא שנה זו, האי תנא אית ליה דמחומרי בית שמאי ומקולי בית הלל היא, ותנא חליטה והוא הדין למעיסה, והאי אית ליה דמקולי בית שמאי וחומרי בית הלל היא, ותנא המעיסה והוא הדין לחליטה.
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות חלה: והלכתא דתרווייהו חייבים דאע"ג דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפייה בתנור לחם קרינא ביה והכי אמרינן ביבמות (דף מ א) האי חלוט דקאמרת מצה הוא למאי הילכתא. אמר רבינא לומר שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח. ואף על גב דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפייה בתנור או באילפס לחם מיקרי ואדם יוצא בה ידי חובתו וחייב בחלה. וכן פסק הרמב"ם בהלכות ביכורים פרק ו הלכה יב.
שו"ע אורח חיים קסח, יד: חלוט (פירוש כמין פת חולטין אותו ברותחין) שאח"כ אפאו בתנור, פת גמור הוא ומברך עליו המוציא. וראיתי בשם הרב ליאור שזהו דוקא שלא היה ראוי לאכילה לאחר החליטה.
סעיף ח: עיסה שנלושה במים רותחין, בין שנתן רותחין על גבי קמח בין שנתן קמח ברותחין, חייבת, בין שאפה בתנור או באלפס בלא משקין. רא"ש ורמב"ם ע"פ גמ' פסחים לז:. דאף על גב דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפיה בתנור בלא משקין לחם קרינן ביה. ש"ך ח' כלשון הרא"ש.
עמוד הקודםעמוד הבא