התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ד
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ד
כל שאפה ממנה מעט מתחייבת כולה בחלה
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק א הלכה ד ע"פ הר"ש להלן: גמ' חדא איתא שאלת לרבי מנא בגין דאנא בעייא למיעבד אצוותי אטרי סופגנין מהו דינסבנה שאקח מעט לאפיה. ר"ש. ותהא פטורה מן החלה? אמר לה למה לא. אתא שאיל לאבוי. אמר ליה אסור שמא תימלך לעשותה כולה עיסה.
ר"ש חלה פרק א משנה ה: וההיא איתתא לשה עיסתה לעשותה איטרי והוא כעין סופגנין ואסקריטין דפטורים ואיבעיא ליה באותו מקצת שרגילה לקחת לאפות שלא כדרך איטרי אי יכולה לאכלה בלא חלה דלית ביה כשיעור? ואסר לה שמא תימלך על כולה או על כדי חיוב חלה ועיסה העשויה לכותח נמי אם לוקח ממנה עוגה קטנה לאפות באור היתה כולה מתחייב משום גזירה זו דשמא תימלך על כולה.
בית יוסף יורה דעה סימן שכט: ורבינו שכתב בשמו דאפילו אם דעתו לאפות ממנה מעט כולה מתחייבת על ידו נראה היינו דוקא כשאפה אותו מעט אבל אם לא אפאו משום דהיה בדעתו לאפותו לא מיחייבא דאפילו בשאפאה לא מיחייבא אלא משום גזירה והבו דלא לוסיף עלה לחייבו משום דהיה בדעתו לאפות דבר מועט שאין בו שיעור חלה וכ"כ במרדכי פרק כל שעה. ט"ז ד'.
ב"ח יורה דעה סימן שכט: אלמא דאפילו קודם שלקחה ממנה אותו מעט נתחייבה כולה בחלה ועוד נראה מלשונו דאדרבה דוקא קודם שלקחה המעט נתחייבה כולה בחלה דכיון דדעתה ליקח ממנה מעט לאפותו דילמא תמלך לאפותו כולו אבל כשכבר לקחה מעט לאפותו שוב לא חיישינן שמא תמלך דכיון שלא לקחה אלא מעט ואפאתו מסתמא לא תקח יותר לאפייה ואיך שיהיה מכל מקום מבואר דסבירא ליה להרא"ש דעל ידי שדעתו לאפות ממנו מעט נתחייבה כולה בחלה קודם שיקח אותו המעט וכדברי רבינו ושרי ליה מריה לבית יוסף שנדחק לפרש מה שכתב רבינו אם דעתו לאפות ממנה מעט דהיינו דוקא כשאפה אותו מעט וכו'
סעיף ד: אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא בו, אם דעתו לאפות ממנה מעט, ואפאו אפילו אין באותו מעט שיעור חלה, כולה מתחייבת על ידו. שמא תמלך ליקח כשיעור. ר"ש ע"פ ירושלמי.
והב"ח כתב שמתחייב ומפריש קודם הלקיחה והאפיה של המעט. ש"ך ה'. נ"ל דאין כאן חילוק דעות כלל דודאי אם נתכוין בשעת גלגול העיסה לבשלה במים ולאפות קצת ממנה נתחייבה כולה. והמרדכי (והב"י) איירי שבשעת לישה וגלגול נתכוונה לבשלה כולה במים אלא דאח"כ נוטלת ממנה מעט לאפות לא סגי בזה עד שתהיה אפויה ממש. ט"ז ד'. אם לקח תחלה אותו מעט ואפאו יניח העיסה האפויה אצל העיסה ויפריש ממנו ומן העיסה.ב"ח.
וכתב הב"ח דבהפרשתו צריך לברך, ומברכים על ספק דדבריהם, ודלא כמהרש"ל ומביאו בדרישה. ש"ך ו'. וכן הוכיח הט"ז ה' מהפרשה בלחם העשוי לכותח ומברכה על יו"ט שני שהם ספק מדבריהם ומברכים.
עמוד הקודםעמוד הבאוהב"ח כתב שמתחייב ומפריש קודם הלקיחה והאפיה של המעט. ש"ך ה'. נ"ל דאין כאן חילוק דעות כלל דודאי אם נתכוין בשעת גלגול העיסה לבשלה במים ולאפות קצת ממנה נתחייבה כולה. והמרדכי (והב"י) איירי שבשעת לישה וגלגול נתכוונה לבשלה כולה במים אלא דאח"כ נוטלת ממנה מעט לאפות לא סגי בזה עד שתהיה אפויה ממש. ט"ז ד'. אם לקח תחלה אותו מעט ואפאו יניח העיסה האפויה אצל העיסה ויפריש ממנו ומן העיסה.ב"ח.
וכתב הב"ח דבהפרשתו צריך לברך, ומברכים על ספק דדבריהם, ודלא כמהרש"ל ומביאו בדרישה. ש"ך ו'. וכן הוכיח הט"ז ה' מהפרשה בלחם העשוי לכותח ומברכה על יו"ט שני שהם ספק מדבריהם ומברכים.
