אזור אישי
סיכום הלכות חלה

שיתוף

תגיות:  חלה מצוות התלויות בארץ
הקדשת ספר

סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות

הלכות חלה - סימן שכד - סעיף א

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סימן שכ"ד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים, ודין פת פטור שנתערב בחיוב, ובו י"ד סעיפיםסימן שכ"ד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים, ודין פת פטור שנתערב בחיוב, ובו י"ד סעיפים

הלכות חלה - סימן שכד - סעיף א

אין חייב בחלה אלא חמשת מיני תבואה

בבלי מנחות ע. : מתני'. החיטין, והשעורין, והכוסמין, והשיבולת שועל, והשיפון - הרי אלו חייבין בחלה, ומצטרפין זה עם זה, ואסורים בחדש מלפני הפסח, ומלקצור מלפני העומר. אם השרישו קודם לעומר - העומר מתירן, ואם לאו - אסורין עד שיבא העומר הבא.
גמ'. תנא: כוסמין מין חיטים, שיבולת שועל ושיפון מין שעורין; כוסמין - גולבא, שיפון - דישרא, שיבולת שועל - שבולי תעלא. הני אין הני חמשת מינין מצטרפין וחייבין בחלה, אורז ודוחן לא, מנא הני מילי שרק מינים אלו חייבים? אמר ריש לקיש: אתיא לחם לחם ממצה, כתיב הכא: והיה באכלכם מלחם הארץ, וכתיב התם: לחם עוני. והתם גופה מנלן? אמר ריש לקיש, וכן תנא דבי ר' ישמעאל, וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב, אמר קרא: לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני, דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון.

שיעור חלה מ"ג ביצים וחומש קמח בנפח וי"א במשקל

בבלי עירובין פג.: תנו רבנן: ראשית ערסתכם - כדי עיסותיכם. וכמה עיסותיכם - כדי עיסת המדבר. וכמה עיסת המדבר - דכתיב והעמר עשרית האפה הוא. מכאן אמרו: שבעה רבעים קמח ועוד רבעים - רבעי הקב, דהיינו שבעה לוגין ועוד ביצה וחומשא. חייבת בחלה, שהן ששה של ירושלמית שהרי ששה מדבריות נעשו חמשה ירושלמיות, נשאר לנו לוג מדברי וחומשו, דביצה וחומשא הוי חומש הלוג, ביצה חומש לחמש ביצים והחומש ביצה הוא תוספת לביצה הששית, הרי לוג וחומשו, והן נעשין לוג ירושלמי, שהרי ששה חומשין אלו נעשו חמשה. , שהן חמשה של ציפורי. מכאן אמרו: האוכל כמדה זו, הרי זה בריא ומבורך, יתר על כן - רעבתן, פחות מכאן - מקולקל במעיו.
משנה חלה ב, ו : חמשת רבעים של קב קמח חייבים בחלה דכתיב (במדבר טו) ראשית עריסותיכם, ועיסת מדבר היתה עומר לגלגולת, והעומר עשירית האיפה הוא, האיפה שלש סאין, והסאה ששה קבין, הרי י"ח קבין באיפה, והקב ד' לוגין, הרי ע"ב לוגין. עשירית ע' ז' לוגין, ועשירית שני לוגין הוא ביצה וחומש ביצה, שהלוג הוא ששה ביצים. כשבאו לירושלים והוסיפו שתות על המדות נמצא ו' לוגין [הם] ה', ולוג הז' [צ"ל ולוג הוא] חמשה ביצים, שכל ששה נעשים חמשה, וביצה וחומש ביצה נעשית ביצה. נמצא העומר שהיה במדבר שבעה לוגים וביצה וחומש ביצה, נעשה בירושלים ששה לוגין. כשבאו לציפורי והוסיפו שתות על המדות של ירושלים, נעשו הו' לוגין חמשה. והיינו חמשת רבעים קמח. ונקראו הלוגין רבעים, לפי שהלוג הוא רובע הקב, שהקב ד' לוגין: הם ושאורן השאור שנותנין לתוכן וסובן הוא הדק ומורסנן הוא הגס. כולן מצטרפין עם הקמח להשלים השיעור, שכן עני אוכל פתו בעיסה מעורבת עם סובין ומורסנן: חמשת רבעים חייבין ניטל מורסנן מתוכן וחזר לתוכן הרי אלו פטורין שאין דרך עיסה להחזיר מורסן לתוכה לאחר שנטל ממנה:

שם המידה:

עומר

איפה

סאה

קב

לוגין

ביצה

שיעור ביחס למידה הבאה:

1/10

3

6

4

6

שיעור העומר במידה:

1

0.1

0.3

1.814

7.2

43.2

שיעור הביצה במידה

0.3888

3.888

12.96

7.2

1

וסימנך: אסקל"ב גוד"ו

דעת הראשונים שחיוב חלה משוער כנפח מ"ג ביצים וחומש

רמב"ם הלכות ביכורים פרק ו הלכה טו: כמה שיעור העיסה שחייבת בחלה מלא העומר קמח בין מאחד מה' מינים בין מחמשתן כולם מצטרפין לשיעור, וכמה הוא שיעור העומר שני קבין פחות חומש, והקב ארבעה לוגין, והלוג ד' רביעיות והרביעית אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, וכל האצבעות הם רוחב גודל אצבעות של יד, נמצאת למד שהמדה שיש בה י' אצבעות על י' אצבעות ברום שלש אצבעות ותשע -תשיעית אצבע בקירוב הוא העומר, וכן מדה שיש בה שבע אצבעות פחות שני תשיעי אצבע על ז' אצבעות פחות שני תשיעי אצבע ברום שבע אצבעות פחות שני תשיעי אצבע היא מדת העומר לפי שיעור אצבע של 2 ס"מ מתקבל שיעור נפח של 13.553=2490 סמ"ק. וכן הוא 43.2 ביצים לפי 57.6 סמ"ק לביצה כמובא בשיעורי מידות לגר"ח נאה סימן ג' סעיף ח', ושתי המדות כאחד הם עולים, וכמה מכילה מדה זו כמו ארבעים ושלש ביצים בינוניות וחומש ביצה והם משקל ששה ושמונים סלעים ושני שלישי סלע מקמח החטים שבמצרים, שהם משקל חמש מאות ועשרים זוז מזוזי מצרים בזמן הזה לפי שיעור דרהם של 3.20515 גר' מתקבל שיעור משקל של 1666.7 גרם קמח16, ומדה שמכילה כמשקל הזה מקמח החטים הזה בה מודדין לחלה בכל מקום.

דעת הראשונים שחיוב חלה משוער כמשקל מ"ג ביצים וחומש

ספר כלבו סימן פט הלכות חלה: ורב האיי גאון ז"ל אמר כי חמשת רבעים ועוד קרובים למשקל ת"ש כספים או יותר למשקל כספים של בבל. ובהלכות: 'אין לשין עיסה בפסח בכלי אלא כשעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה כי היכי דלא ליתי לידי חמוץ', ואמר רב סעדיה שעור עיסה בפסח עד כדי עומר לגולגלת דהיינו תש"ך זוזין בזוזין שלהן כלומר 720 דרהם שהם 2307 גרם.
ספר שבלי הלקט סדר פסח סימן ריב: מדת העומר מתחייבת בחלה שלמדנו מלחם הארץ חלה תרימו תרומה ולחם הארץ למדנו אותו מלחם השמים שנאמר לקטו משנה מה לחם משמים עומר ליום שהוא מ"ג ביצים וחומש ביצה אף זה כן וזהו עשירית האיפה ובשם ר' יהודאי גאון זצ"ל מצאתי כמשקל הביצים כך משקל העומר לפי משקל של 57 גרם לביצה יוצא שיעור חלה 43.2x57=2462 גרם ובתשובות הגאונים זצ"ל מצאתי כתבן ממתיבתא הקדושה שיעור ביצה ... ואותו כלי שמחזיק אותן המים שיעור ביצה בינונית כשאתה ממלאו קמח הוי שיעורן אונק' וכך כתוב בתשובה ביצה של שיעור שמשערין בה כבר שיערוה חכמים ראשונים ומשקלם כך. וכך הנהיגו רבותינו ז"ל בקרטבא שיעור עיסת פסח ארבע רטילין פחות שליש ריטילא. ובעל הדברות כתב בשם רבוותא דשיעור חלה הוא משקל תש"נ זוז וכתב אינון שיעור משקל לא נמצא בירור בידינו וחיטי איכא דקלילי ואיכא דלא קלילי וביצים נמי איכא גדולים ואיכא קטנים ולא ברור לן. ובתשובה הכתובה בהלכה של מעלה מזו שיעורו הגאונים שיעור עיסה שצריך ליטול ממנה חלה משקל חמשה ושבעים אונק' ולפי שיעור אונקיה בימינו יוצא שיעור החיוב במשקל 75x31.1035=2332 גרם.
'חיים לראש' לרבי חיים פאלאג'י דף ק"י: מ״ש בתשו׳ הגאונים בספר שערי תשובה... ובסי׳ מ״ו ששיעור חלה הם ע״ב אוקיות הוא ט״ס וצ״ל ע״ד שכן עולה מ״ג ביצים וחומש ביצה למשקל הביצה ח״י דרהם עולה שבע מאות ושבעים ושבעה דרהם 777x3.205=2490 גרם שכן עולה משקל ע"ר אוקיות למספר עשרה דרהם וחצי בדקדוק.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו סעיף יט: ושיעור עיסה שחייבת בחלה הוא קמח משקל שבע מאות ושבעה ושבעים דרה"ם, כי כן עולה מ"ג ביצים וחומש ביצה למשקל הביצה י"ח דרה"ם וכנז' בפוסקים ועיין חיים לראש דף ק"י יע"ש.

שיעור חלה משוער בנפח הקמח ולא* התבואה

משנה חלה א משנה ד: אלו חייבין במעשרות ופטורים מן החלה האורז והדוחן והפרגים והשומשמין והקטניות ופחות מחמשת רבעים בתבואה הסופגנין והדובשנין והאסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורין מן החלה:
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות חלה סימן ב: לכאורה היה נראה דה' רבעים יש למודדו בתבואה שכן היתה עיסת מדבר מלא העומר מן היו מלקטים ואחר כך טוחנן ברחיים. וראיתי באשכנז שהנשים גודשות הקמח לשיעור חלה ותליתי הדבר הזה בשביל שנפח הקמח רב מנפח התבואה. וקצת משמע כך לישנא דמתני' דקתני פחות מחמשת רבעים בתבואה אלמא בתבואה משערינן ומיהו אין ראיה כ"כ.
טור יורה דעה הלכות חלה סימן שכד: ומשערין אותם לפי התבואה אבל לא לפי הקמח אף על פי שהן יותר משאילו היו משערין אותן בקמח לכן כשממלאין המדה קמח צריך לגודשה:
דרישה יורה דעה סימן שכד אות [ב : ז"ל רש"ל: מלשון האשיר"י משמע להדיא שמשערין הקמח אם כן תימה על הטור שכתב שמשערין בתבואה ובקמח צריך לגודשה ונראה מה שכתב הטור לחומרא בעלמא הוא דכתב לפי מה שנהגו ומשום הכי לא כתב דין זה בהלכות פסח.
שו"ת הרשב"א חלק א סימן תסה: תשובה אם כדעתיה דמר אי אפשר לעמוד על שיעורו. דמאן לימא לן כמה היה מתרבה המן. ובודאי אין לך תבואה יפה כמן. וכל מין ומין מתרבה לפי מינו. ואין רבוי השעורים כרבוי החטים ואין רבוי הרעות כיפות שבמין בעצמו. ונתת דבריך לשעורין ואינו... אלא אין לך בו אלא חמשת רבעים קמח שבשיעור העומר אמרה תורה לא בשעור קמח הבא מחמשת רבעים תבואה.
סעיף א: אין חייב בחלה אלא חמשת מיני תבואה.
ואין חייב אלא חמשת רבעים של קב חדש ומדה שמחזיק נפח של מ"ג ביצים וחומש ביצה. כמנין 'חלה'. והחומש נרמז באות ה'. ש"ך. 17, ממלאים אותו קמח, ואותו קמח הוא שיעור חלה כרמב"ם ורשב"א שהשיעור הוא בנפח הביצים ולא כגאונים שמשערים במשקל הביצים. וכשממלאים המדה קמח, תהיה מחוקה ולא גדושה ולא כטור שכתב להחמיר לגדוש להגיע לשיעור בתבואה. והיאך ישערו לדעת שהיא מחזקת מ"ג ביצים וחומש, נתבאר בטור א"ח (ועיין בא"ח סי' תנ"ו)
ומשקל חמשת רבעים קמח הוא תק"כ דרה"ם מקמח חטים שבמצרים שהוא לגר"ח נאה 1666 גרם. לגרע"י לפי מה שהתחדש בגודל הדרהם שהוא 3 גרם18 נמצא שיעור חלה 1560 גרם. אמנם לבא"ח משערים כמשקל הביצים והוא כ- 2400 גרם.
הגה: כלי מרובע. ש"ך ד'. והלבוש הסתפק אם הכוונה כדורי והוא גדול יותר המחזיק עשר אצבעות על עשר אצבעות, ברום שלש אצבעות ותשיעית אצבע בקרוב, הוא שיעור החלה. וכן מדה שיש בה ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע (על ז' פחות ב' תשיעיות אצבע), ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע, הוא העומר. וכל האצבעות אלו הם רוחב גּוּדָל של יד. שהוא 2 ס"מ. 'שיעורי תורה' סימן ג' כ"ה. (רמב"ם פרק ו' דביכורים).

  1. כפי שמבואר בגמרא ערובין פג: ובברטנורא, פעמיים הוגדלו המידות בשישית, בירושלים ובציפורי. נמצא שאותה כמות שהוגדרה 1.8 קבים ישנים נעשתה לאחר גדילת שיעור הקב 1.8x 5/6 x 5/6 = 1.25 קבים חדשים. והם 'חמש רבעים' המובאים במשנה ובשו"ע.

    ↩

  2. ע"פ הגר"ח נאה ספר 'שיעורי תורה' סימן ב' סעיף יא שכתב: יא) ... מבואר בספרי החשבון שכל דרהם יש בו שלש גרמים וחומש, (ובדקדוק החשבון הוא כל דרהם 3,205 גרם...), וכן חושבין צורפי זהב כל 15 קירט 3 גרם, (הקירט או גרעין חרוב הוא 4 שעורות) והדרהם 16 קירט וזה ע״ח ס״ד שעורות הדרהם, והגרם הוא 20 שעורות.

    ↩

  3. יוצא שמשקל סגולי של קמח בזמן הרמב"ם היה 0.669 גרם לסמ"ק: 1666/2490= ואילו הקמח של היום משקלו הסגולי הוא 0.6087 (כפי שמובא באתר של יצרנית הקמח שטיבל שמשקל כוס קמח לבן בנפח 230 סמ"ק הוא 140 גרם) ואם כן משקל 43.2 ביצים יהיה 1,515 גרם קמח לבן של היום. ובקמח מלא 1,353 גרם (הוא קל יותר כיון שיש בו סובין). וכן כתב בתשובה של הרב לבנון באתר כושרות שיש להתאים את משקל הקמח בהפרשת חלה למשקל הסגולי שלו.

    ↩

  4. פתחי תשובה יורה דעה סימן שכד ס"ק א : עיין בספר צל"ח על פסחים דף קי"ו ע"ב שכ' שנתברר לו ע"פ המדידה שהביצות המצויות בינינו הביצה שלימה שלנו הוא רק חצי ביצה מהביצות שבהם שיעורי התורה ולכן היה מזהיר שעל מדה שמחזקת מ"ג ביצים שלנו יקח החלה בלא ברכה עד שיהיה כמדת פ"ו ביצים שלנו אז יברכו

    ↩

  5. במחקר משנת תשנ"ה שקלו אוספים של דרהם עתיקים ומשקל המטבע הכבד ביותר היה 2.83 גרם.

    ↩
עמוד הקודםעמוד הבא

אודותינו

כתבים נבחרים

סדרות נבחרות

שיעורים נבחרים

הקדשות

כל הזכויות שמורות לעיתים לתורה 2026

איורים: אביטל גילקרוב 050-4991110