הלכות חלה - סימן שכז - סעיף א

משגיח כשרות במאפיה - וראה בשו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן רה שדן במשגיח שרוצה להפריש מהקמח מראש והביא דעות בדבר וסיכם כך: העולה מכל המקובץ דאית דס"ל דבאמת אינו יכול להפריש כלל על קמח (והוא לא כפי שפסקו הטור והשו"ע), ויש אומרים שאדם יכול להפריש מקמח כשו"ע אבל דשליח אינו יכול למנות על העתיד והוא לא כספר התרומה שהביא הב"י, והסוברים דיכול למנות שליח על כל העיסות שיהיו לו זה דייקא בצירוף הטעם דס"ל שבאמר להדיא מהני שליחות במידי דלא מצי עביד, או דס"ל דבגבל מהני בלא שליחות, או שדוקא כשהקמח ברשותו. אבל שיוכל להפריש עיסה לפטור הקמח שיבא לרשותו, זה לא יעלה על הדעת לומר שכאן לא שייך הטעם שכתב בתרומה 'כל שבידו לא מחוסר מעשה' שהרי אין בידו לגבלה כעת.

וראה בשו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן נט שכתב ומהנכון שהמשגיח יאמר בכל הפרשת חלה בזה הלשון: 'הריני מפריש חלה זו על כל מה שיש פה, ועל כל מה שכבר נילוש, ונאפה אצל זה הנחתום, ולא נפרש עוד חלה, בין על מה שעדיין בעין, בכל מקום שהיא, בין על כל מה שכבר נאכל' -השאלה נשאלה בחו"ל שמועילה הפרשה למפרע, בארץ במציאות שיש חשש שכבר המאפים נאכלו לא תועיל אמירה זו .

ולרב אלישיב [הובא ] ניתן למעשה לעקוף את בעיית השליחות בזה שהנהלת המאפיה תתן רשות בכתב למשגיח לעשות עיסה כרצונו ולשנות סדרי האפיה ובאופן זה יכול בבית המדרש להלכה בהתיישבותליקח עיסת טבל ולעשותה חלה על הקמח לכשיעשה עיסה.