התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכח - סעיף א
הרב ירון אליה
סימן שכ"ח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה, ובו ג' סעיפים.סימן שכ"ח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה, ובו ג' סעיפים.
הלכות חלה - סימן שכח - סעיף א
כשמפריש חלה יברך להפריש תרומה וי"א להפריש חלה
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ה הלכה יא: כל המפריש חלה מברך תחלה אקב"ו להפריש חלה וכן כתב סמ"ג (סוף עשין קמא) בשם ספר התרומה (ריש סי' פד). ב"י. בין בארץ בין בחו"ל, וכשם שמברך על הטהורה כך מברך על הטמאה, לפיכך אין האיש ערום מפריש חלה שאינו יכול לברך, אבל האשה הערומה שישבה וכל פניה טוחות בקרקע מברכת ומפרשת חלה.
ספר המנהיג הלכות פסח דיני חלה: כיצד יעשה בי"ט שלפסח יעשה עוגה קטנה את החלה בעודה עיסה בלא ברכה ולאחר אפייתה עם שאר המצות יתנם בסל והסל מצרפן לחלה כר' אליעזר ויפרישנה ויברך עליה אקב"ו להפריש תרומה, דחלה היא העוגה, והמברך להפריש חלה טועה, שכך אמ' הכתו' ראשית עריסותיכ' חלה תרימו תרומה, חלה אחת תרימו לשם תרומה.
ספר מצוות קטן מצוה רמו : ואין להקפיד בברכה אשר יברכו בין יזכירו חלה, בין יזכירו תרומה.
יש אומרים שיברך להפריש חלה 'מן העיסה'
פסקי חלה לרשב"א שער ד: המפריש את החלה צריך לברך ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש חלה 'מן העיסה' וכן כתב בבאור זרוע (חלק א' סימן רכה).
המפריש חלה צריך לקרוא לה שם
השגת הראב"ד הלכות ביכורים פרק ה הלכה יא: כל המפריש. א"א כתב רב אחא ז"ל וקורא לה שם ואומר הרי זו תרומה.
מקום שמפריש שתי חלות יברך רק על הראשונה
ספר כלבו סימן פט: הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך תחלה אקב"ו להפריש תרומה, ונוטל כזית מן העיסה ומפריש ...וכתב ה"ר אשר ז"ל אחר התרומה בלי הפסק דבור יטול חלת כהן כדי שתועיל הברכה לשתיהן.
מברך ועובר לעשייתן להפרשה וי"א לקריאת שם
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ה הלכה יא: כל המפריש חלה מברך תחלה אקב"ו להפריש חלה.
בית הבחירה (מאירי) מסכת חלה פרק ב: צריך שתדע שהמפריש חלה צריך לברך קודם הפרשה אשר קדשנו וכו' להפריש חלה ואח"כ נוטל וקורא לה שם ר"ל שאומר 'הרי זו חלה' ואם לא קרא לה שם הואיל והפריש לשם חלה הרי היא חלה ומ"מ אם עתיד לקרות לה שם יכול לברך אף לאחר הפרשה הואיל ועדין עתיד לקרות לה שם.
וכן פסקו שו"ת בצל החכמה חלק ג סימן עג וחשש לברכה לבטלה כשמפרישה קודם ברכה ולא קוראת שם, קיצוש"ע הרב גאנצפריד סימן לה סעיף א, ילקוט יוסף דינים לאשה ולבת סימן שכח ב', הלכות הארץ עמ' 85.
רמב"ן הלכות חלה דף לד עמוד ב : וכד בעי למשקל חלה מאגנא מבעי לאקדומי ואפרושיה והוא מברך אשר קב"ו להפריש חלה, והדר לימא תהוי חלה, דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. ותניא בתוספתא היה מהלך להפריש תרומה ומעשרות אומר ברוך אקב"ו להפריש תרומות ומעשרות. מאימתי מברך עליהן משהפרישן, תניא אידך היה מהלך הפריש תרומות ומעשרות מברך משהפרישן, הפרישן אם עתיד לקרות להם שם אין בהם משום קדושה עד שיקרא להם שם ואם אין עתיד לקרא להם שם כיון שהפרישן נתקדשו, הילכך אם אין עתיד לקרות להם שם מברך קודם שיפרישן, כדי שיברך עובר לעשייתן.
וכ"פ בשו"ת שבט הלוי חלק ד סימן קמו שתהיה הברכה עובר לעשייתן ולא 'עובר לעובר'. שו"ת מנחת שלמה תניינא (ב - ג) סימן קיד ד"ה לענין שאלתו.
ובסידור של הרב אליהו כתב להפריש ולהחזיר לעיסה ואז לברך ולהפריש מחדש, ובשו"ת בצל החכמה שם הוסיף 'נכון שלפני הברכה תפריד קצת מן העיסה העבה את חתיכת הבצק שרצונה להפריש לשם מצות חלה שלא תשאר מחוברת לעיסה רק קצת'.
סעיף א: בשעה שיפריש חלה יברך: אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה. ס' המנהיג. ונכון לברך בלשון המקרא שנקראת תרומה. גר"א ב'. להפריש תרומה עדיף טפי. ש"ך א., (או להפריש חלה .) (טור). וכן ברמב"ם, סה"ת, כלבו. וכ"כ ערוה"ש ב':אצלנו שאין אלא 'חלת האור' מברכין 'להפריש חלה'.
ונהגו (האשכנזים כרשב"א) לומר 'חלה מן העיסה' ואיני יודע בו צורך. וכתב הרש"ל לומר 'תרומה חלה' ותמהני שמא חלה עיקר ואיכא הפסק. ט"ז א'.
ונראה נכון לומר 'חלה תרומה' כלשון הפסוק. כה"ח תנ"ז ט'. בא"ח שמיני ב' וכן מנהג הספרדים.
לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום, מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום. אפילו יושב כי ערוותו בולטת. ש"ך ב'. ואפילו מכוסה באופן שהלב רואה את הערווה אסור. ערוה"ש ג'.
אבל האשה מותרת, והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע. כלומר יושבת, ולברך מיושב כשהיא לבושה למג"א מותר כי חלה היא רק תיקון המאכל ולישועות יעקב אסור מפני כבוד המצווה. פת"ש ב'. והמנהג לעמוד ואין לשנות. ערוה"ש ה'.
(ובמקום שמפרישין ב' חלות, לא יברך רק כשמפרישין הראשונה. כי בה יוצא יד"ח. גר"א ד'. והשניה להיכרא בעלמא. ש"ך ג'. ולא יפסיק ביניהם בדיבור. כלבו.) (כל בו).
ונהגו (האשכנזים כרשב"א) לומר 'חלה מן העיסה' ואיני יודע בו צורך. וכתב הרש"ל לומר 'תרומה חלה' ותמהני שמא חלה עיקר ואיכא הפסק. ט"ז א'.
ונראה נכון לומר 'חלה תרומה' כלשון הפסוק. כה"ח תנ"ז ט'. בא"ח שמיני ב' וכן מנהג הספרדים.
לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום, מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום. אפילו יושב כי ערוותו בולטת. ש"ך ב'. ואפילו מכוסה באופן שהלב רואה את הערווה אסור. ערוה"ש ג'.
אבל האשה מותרת, והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע. כלומר יושבת, ולברך מיושב כשהיא לבושה למג"א מותר כי חלה היא רק תיקון המאכל ולישועות יעקב אסור מפני כבוד המצווה. פת"ש ב'. והמנהג לעמוד ואין לשנות. ערוה"ש ה'.
(ובמקום שמפרישין ב' חלות, לא יברך רק כשמפרישין הראשונה. כי בה יוצא יד"ח. גר"א ד'. והשניה להיכרא בעלמא. ש"ך ג'. ולא יפסיק ביניהם בדיבור. כלבו.) (כל בו).
לחם מתולע חייב בחלה מדרבנן וללא ברכה
פתחי תשובה יורה דעה סימן שכח ס"ק א: עיין בתשובת פרי תבואה סי' ס"ו לענין פת מקמח שהתליע במילבין וכתב דמן הדין פטורה מחלה כיון שאינה ראויה לאכילת ישראל אך יש לחייבו מדרבנן משום מראית עין...והרוצה להחמיר להפריש גם בברכה יעשה כאשר קבלתי מרבותי בכל כה"ג שיאמר דרך תפלה פסוקים של ויברך דוד בא"י אלקי ישראל כו' לך ה' הממלכה (דברי הימים א פרק כט, יא: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ): דאית ביה שם ומלכות ולסיים אח"כ ברוך אשר צונו להפריש חלה דבכה"ג ליכא חשש ברכה לבטלה... וכתב עוד דמדברי הפ"י בברכות דף י"ב נראה דיכול לומר בריך רחמנא מרא אשר צונו להפריש חלה דג"כ ליכא הזכרת שם ומלכות לבטלה כיון שהוא בלשון תרגום ואפ"ה יצא ידי ברכה אך דאין דבריו מוכרחים די"ל דאפילו בלשון חול ג"כ שייך הזכרת שם לבטלה ע"ש:
עמוד הקודםעמוד הבא