התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן של - סעיף ט
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן של - סעיף ט
עיסת כלבים העשויה כלחם או שדרך רועים לאכול ממנה חייבת
משנה חלה א משנה ח: עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ומערבין בה ומשתתפין בה ומברכין עליה ומזמנין עליה ונעשית ביום טוב ויוצא בה אדם ידי חובתו בפסח. אם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה ואין מערבין בה ואין משתתפין בה ואין מברכין עליה ואין מזמנין עליה ואינה נעשית ביום טוב ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח בין כך ובין כך מטמאה טומאת אוכלין:
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק א הלכה ה פני משה: איזהו עיסת כלבים במה היא ניכרת שהיא עיסת הכלבים. ר' שמעון בן לקיש אמר כל שעירב בה מורסן. כלומר בזה היא ניכרת שיש בה תערובת מורסן ואינה עשויה כשאר עיסות בלא מורסן. מתניתא אמר בזמן שהרועין אוכלין ממנה פעמים שאין הרועים אוכלים ממנה דברי ר"ל הן כלומר דהרי כך שנינו בזמן שהרועים אוכלין ממנה משמע שפעמים אין הרועים אוכלין ממנה מפני שיש בה תערובות מורסן הרבה. רבי יוחנן אמר כל שעשה כעבין. כלומר אין ראיה מהמתני' דה"ק בזמן שהרועין אוכלין ממנה והיינו כל שעשאה כעבין ערוכה וקטופה יפה כשאר ככרות עבים שאז הרועים אוכלין ממנה חייבת ואם לא עשאה כך פטורה ותני כן בתוספתא פ"ק בהדיא כן עיסת הכלבים מעצמה ניכרת עשאה כעבין חייבת עשאן כעבין חייבת עשאה לימודין פטורה שלא ערכה יפה אלא כנסרים בעלמא פטורה. רבי בא בשם שמואל רבי אמי בשם רבי חייה [דף ט עמוד א] רובא אפילו עשאה קלוסקין יפה והא תנינן אם אין הרועין אוכלין ממנה ואם עשאה גלוסקא יפה אמאי אין אוכלין. תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה כלומר דה"ק ואם בתחילה עשאה לשם הכלבים בלבד ושלא יאכלו הרועים ממנה לעולם פטורה ואפי' בשעשאה גלוסקא יפה דעריסותיכם כתיב הנעשית לאכילת אדם אבל אם לא נעשית אלא לאכילת בהמה וחיה בלבד פטורה:
סיכום הירושלמי לפטור בעיסת הכלבים:
ר"ש - ריש לקיש: כשיש בה הרבה מורסן. – וכ"כ הר"ש
טור - ר' יוחנן: כשלא ערכה יפה.
רמב"ם, רא"ש, טור ולא חולק עם ר' יוחנן – שמואל ור' חייא: עשאה לצורך הכלבים בלבד.
ר"ש מסכת חלה פרק א משנה ח: עיסת כלבים - מפרש בירושלמי (שם) כל שעירב בה מורסן ופעמים שמתערב כל כך דלא חזיא לרועי': כריש לקיש.
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות חלה: וכיון דמסקינן הכי שמעינן מינה דעיסת כלבים אפילו עשאה מסולת נקיה כמצותו של שלמה כיון דאדעתא דכלבים עבד פטורה מן חלה וה"נ דינא דסופגנין אף על גב דגלגלה העיסה כדרכה כיון שעל דעת לאוכלה סופגנין הוא ולבסוף נמי עשאה סופגנין פטור לדברי הכל. כרבי בא בשם שמואל ורבי אמי בשם רבי חייה וכן כתב הב"י על דברי הרמב"ן בטור. אבל הגר"א כאן ס"ק י' כתב שהרא"ש כר' יוחנן.
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ו הלכה ח: העושה עיסה להאכיל הפת שלה לבהמה או לחיה פטורה, עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה. כסף משנה: ונראה מדברי רבינו שפסק כמ"ד דאפילו עשאה גלוסקין.
בית יוסף יורה דעה סימן של: וצ"ל שהוא ז"ל (הטור) סובר דרבי יוחנן ורבי בא בשם שמואל לא פליגי דרבי בא בשם שמואל דאמר אפילו עשאה קלוסקין לא אתא לאפלוגי אלא אר"ל דאמר כל שעירב בה מורסן דליתא אלא אפילו עשאה קלוסקין שהיא סולת יפה פטורה מאחר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה.
שו"ע אורח חיים תנד סעיף ב: עיסת הכלבים, בזמן שהרועים אוכלים ממנה יוצאים בה; ואם לאו, אין יוצאין בה.
משנה ברורה סימן תנד ס"ק ו: בזמן שהרועים אוכלים - ר"ל אם דרכו של בעה"ב זה להאכיל ממנה גם לרועיו הישראלים א"כ כשלשה ואפה הרי הוא מכוין שתהיה ג"כ לאכילת אדם.
סעיף ט: עיסת הכלבים, בזמן שהרועים אוכלים ממנה דהיינו שנעשית ע"ד שגם הרועים יאכלו קצת ממנה או שדרך הרועים לאכול ממנה. רא"ש. משנ"ב תנ"ד ו'. ד"א ביכורים ו ס"ק ס'. חייבת. ואם לאו, פטורה. כרמב"ן וכשמואל ור' חייה בירוש' ואפילו אם עשויה סולת נקיה ולא כפירוש הר"ש שהסביר כריש לקיש שם. ואפילו אוכל ממנה אדם באקראי פטורה. ערוה"ש י"ג.
ודוקא שניכר בה שהיא לכלבים, כגון שאינה ערוכה ועשויה כצורת לחם, הא לאו הכי חייבת. כר' יוחנן שם. וכהבנת הב"י בטור שדברי שמואל משלימים לר' יוחנן ולא חולקים. וטעם החיוב משום מראית עין, ולתוס' שסובר שבאיסור דרבנן אין חשש מ"ע בחדרי חדרים, בחלת חו"ל צ"ל מותר. אבל בתשובות 'פרי תבואה' כתב שלא קימ"ל בזה כתוס' ולכן כתב שיפריש בלי ברכה. פת"ש ב'.
עמוד הקודםעמוד הבאודוקא שניכר בה שהיא לכלבים, כגון שאינה ערוכה ועשויה כצורת לחם, הא לאו הכי חייבת. כר' יוחנן שם. וכהבנת הב"י בטור שדברי שמואל משלימים לר' יוחנן ולא חולקים. וטעם החיוב משום מראית עין, ולתוס' שסובר שבאיסור דרבנן אין חשש מ"ע בחדרי חדרים, בחלת חו"ל צ"ל מותר. אבל בתשובות 'פרי תבואה' כתב שלא קימ"ל בזה כתוס' ולכן כתב שיפריש בלי ברכה. פת"ש ב'.
