התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ז
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ז
לחם העשוי לכותח כשעשאו בצורת לחם חייב
בבלי ברכות לז: לחם העשוי לכותח אין אופין אותו בתנור אלא בחמה. תני רבי חייא: לחם העשוי לכותח פטור מן החלה. והא תניא: חייב בחלה! התם כדקתני טעמא, רבי יהודה אומר: מעשיה מוכיחין עליה, עשאן דף לח.: כעבין ערוכה ומקוטפת כגלוסקאות נאות, גלי דעתיה דללחם עשאה - חייבין, כלמודין כנסרים בעלמא, שלא הקפיד על עריסתם - פטורים.
עשוי לכותח:
א. טפל ואינו עיקר במאכל.
ב. נעשה בחמה
בית הבחירה (מאירי) מסכת ברכות דף לז עמוד ב: ולחם העשוי לכותח הואיל ואינו עשוי לאכילת עיקר אלא על ידי טפילת הכותח אינו בדין חלה ואם נמלך לאכלו מברך המוציא וג' ברכות ומ"מ לא נפטר מן החלה אא"כ נעשה בהיכר כגון שעשאו כלמודים ר"ל כעין עמודים ארוכים ודקים אבל עשאן כעכין ר"ל עגולים ועשויים בלא שנוי חייב שצורתם מוכחת שלשם לחם נעשה וכן פירש בשיטה מקובצת ובתוספות רי"ד שם. וכן כתב האוה"ח הקדוש בספרו ראשון לציון על ברכות והוכיח שכן דעת הרמב"ם מכך שכתב בנפרד דין כותח מדין עשאה בחמה. ונפק"מ לפוסקים אלו שבעשאה בחמה לעולם תהיה פטורה ואפילו בצורת לחם. ויש מפרשים בלחם העשוי לכותח שהוא אפוי בחמה ומה שאמר אח"כ שאם עשאו כעכין חייבת מפני שהוא נמלך עליהם בכך לאכילה ואופה אותה בחיוב ואפי' יאפה אותה בחמה מ"מ כבר גלגלה על דעת פת וכל שגלגלה על דעת לאפותה בחיוב אף על פי שאפאו במקום פטור כגון בחמה וכיוצא בה חייבת וזהו פירוש רש"י.
סעיף ז: לחם העשוי לכותח נאפה כתפל לכותח ולא לאכילת עיקר. שטמ"ק. מאירי, פסקי רי"ד. נעשה ביבוש בחמה. רש"י., מעשיה מוכיחים עליה. עשאה כעבין, דהיינו שערכו ועשאו כצורת לחם, חייב. ואם לאו, פטור. דכל שהוא כעבין יש בו חשש שמא ימלך לאפות ממנו כשיעור חלה והאי חיוב פשוט הוא דחייב לברך עליה. ט"ז ו'.
עמוד הקודםעמוד הבא