התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
תשובות למבחנים - שלב ההפרשה
הרב ירון אליה
תשובות למבחנים - שלב ההפרשה
מאיזה שלב ניתן להפריש חלה?
לכתחילה הפרשת חלה היא כשהעיסה מוכנה שכן כתב במשנה חלה ג' א': אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים'
בזמן שהיו עושים בטהרה היו מקדימים את הפרשת החלה לאחרי נתינת המים כדי למנוע טומאה של העיסה ושם במשנה: 'כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שלא יהא שם חמשה רבעי קמח'
הפרשה במצב קמח אינה מועילה ששם במשנה ב' 'המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד הכהן' אמנם בקידושין סב: מובאת מחלוקת ר' יוחנן וראב"י לגבי תרומה על המחובר שלר' יוחנן מועיל להפריש מהתלוש על המחובר אם אמר שיחול 'לכשיתלשו' והסבירו בדעתו הראשונים את הטעם כיון 'שיש בדעתו לתלוש' ולדעת ראב"י אפילו לא הבשילו הפירות מותר כיון שאדם מקדיש דבר שלא בא לעולם.
לפי זה מותר להפריש משלב הקמח ולהתנות 'כשתיעשה עיסה יחול עליה שם חלה' וכן פסק השו"ע שכ"ז סעיף א'. הב"י הסביר הטעם כראב"י אך בעצמו פסק בהלכות מעשר כר' יוחנן והגר"א וערוה"ש הסבירו כאן הטעם כר' יוחנן כיון 'שיש בידו ללוש' שכן דעת הרבה ראשונים. ונפק"מ להפרשה במקום שאין ביד המפריש ללוש.
הפריש קודם לכן, מה דינו?
הפריש במצב של לאחר נתינת מים עולה לו הפרשה כדין עשיה בטהרות ובתנאי שאין בה חמישה רבעים קמח שלא התערבבו במים. הפריש במצב קמח עולה לו אם התנה שיחול כשתיעשה עיסה. ולגר"א ולערוה"ש דווקא אם היה בידו ללוש את העיסה בשעת ההפרשה.
כיצד יש לנהוג במקרה שלא הפריש חלה ונזכר רק לאחר האפייה?
כתב בספרי פרשת שלח: 'הרי שלא הפריש חלה מן העיסה שומע אני שלא יפריש חלה מן הלחם? ת"ל 'והיה באכלכם מלחם הארץ' מכל מקום'.
וכן פסק הרמב"ם ביכורים פרק ו הלכה טז: 'עשה עיסה פחותה מכשיעור ואפאה ונתן הפת לסל, וחזר ואפה פת אחרת ונתן לסל אם נתקבץ בסל שיעור חלה הסל מצרפן לחלה ומפריש החלה מן הפת, שנאמר והיה באכלכם מלחם הארץ מלמד שהוא מפריש מן האפוי, ואין התנור מצרפן לחלה'
וכן פסק השו"ע שכ"ז סעיף ה'. וכתב בבינת אדם שאין לחשוש שנבלע טבל בתבנית כי כך התירה התורה ועוד שבזמן ההפרשה מתקן גם את הבלוע בתבנית.
האם ניתן להפריש חלה בלא רשות בעל העיסה?
במשנה תרומות א' משנה א': 'חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו עובד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה' ובגמ' ב"מ כב. 'מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם' ולכן סתם אדם שתרם שלא ברשות אפילו בדיעבד לא מועיל וכן כתב הסמ"ק וכ"פ השו"ע שכ"ח ג.
בתוספתא מחריגין להיתר בן שאוכל באופן קבוע אצל אביו ואשה שמכינה את החלות, שהם כתורמים ברשות ויכולים לתרום.
בתרומת הדשן כתב שאם המשרתת מפרישה כדי למנוע קלקול של העיסה, מותר כיון ש'זכין לאדם שלא בפניו' הרמ"א הביא את קולת המשרתת בשני היתרים נפרדים אחד למשרתת ואחד לכל אדם למנוע קלקול. אמנם הב"י והב"ח חולקים שאין למשרתת היתר שלא במקום נזק ובשעת נזק מותר לכל אדם וסיכם בערוה"ש שבדיעבד מועיל במשרתת. הט"ז קיים דברי הרמ"א שגם משרתת סתם יכולה להפריש אך העיר שבערב שבת לא תפריש כיון שבעלת הבית מקפידה שתפריש בעצמה.
וכל זה באדם שתורם מתוך העיסה שאינה שלו אבל התורם משלו על עיסה של אחר מותר גם ללא רשות שכן יש דין כללי בתרומה 'התורם משלו על של אחרים, הרי זה תרומה ותיקן פירותיהם' כמובא בשו"ע של"א סעיף ל'.
עמוד הקודםעמוד הבא