התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכח - סעיף ג
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכח - סעיף ג
התורם שלא ברשות אין תרומתו תרומה
משנה תרומות א משנה א: חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן והתורם את שאינו שלו עובד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה:
תוספתא מסכת תרומות פרק א: הבן כשאינו אוכל עם אביו אלא בפ"ע. גר"א. וכעת נתן לו אביו לאכול. מנחת יצחק. והשכיר העבד והאשה תורמין על מה שהן אוכלין אבל לא יתרומו על הכל שאין אדם תורם את שאינו שלו. הבן בשל אביו כשאוכל עם אביו תמיד. שם. והאשה בעיסתה שעושה עיסה לאכול עם בעלה, דכיון שעוסקת באפיה הרי היא כבעה"ב על זה. מנחת יצחק. הרי אילו תורמין מפני שהן תורמין ברשות.
ספר מצוות קטן מצוה רמו : וצריך לטול רשות מהבעלים (קדושי' דף מ"א וב"מ כ"ב) בשעת הפרשה.
הפריש מדעתו למנוע נזק, נעשה כשליח בעה"ב
תרומת הדשן סימן קפח: שאלה: אשה בעלת הבית לשה לה משרתת שלה עיסה, והלכה לחוץ קודם שהפרישה חלה; וקודם שחזרה נתחמצה העיסה כל צרכה, שאם תשהה עוד שלא תאפה תתקלקל העיסה, ובשביל כך רוצה המשרתת להפריש החלה בלי רשות בעלת הבית, שרי למיעבד הכי או לאו?
תשובה: יראה דשפיר דמי למיעבד הכי, דכיון דמתקלקלת העיסה זכות הוא לה לבעלת הבית וזכין לאדם שלא בפניו, וקי"ל זכייה מטעם שליחות איתרבי, ולענין תרומה רבינן שליחות מאתם גם אתם, וה"נ המשרתת נעשה שלוחה אפי' שלא מדעתה מטעם דזכות הוא לה.
שליח להפרשה מועיל אפילו בעודו קמח
תוספות מסכת נזיר דף יב עמוד א: ואם תאמר דהא מעשים בכל יום שהאשה אומרת לחבירתה לושי לי קמח והפרישי חלה בעבורי וגם תלמידים של בית רבן אומרים כן ואיך נעשה שליח בדבר הזה הא בשעה שעושה אותה שליחות לא היתה יכולה בעצמה להפריש חלה מקמח זה שאינו בר חיובא שאין מפרישין חלה מקמח? ואומר רבינו תם דיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשיהיה נילוש ודברים שבידה קיימים דאין זה דבר שלא בא לעולם כיון שבידה ללוש ולגלגל העיסה קרוי שפיר בא לעולם כיון שבידה לעשות.
ספר מצוות קטן שם: נתנו רשות בעוד שהוא קמח מועיל. הואיל ובידו ליקח עיסה ולעשות שליח להפריש ממנה ונראה דאם בעל הבית אומר דניחא ליה שיפריש הגבל יפריש. ואם הפריש שלא ברשות חלתו חלה מידי דהוה אפועלים שהלכו שתי וערב בגת התורמין שלא מדעת בעל הבית, ולא דמי להא דאמר אי דלא שוייה שליח מי הויא תרומה, דפועלים שאני שהם קצת שייכי ביה. וראה בב"י שדחה ההשוואה של היתר פועלים בתרומה לענין חלה כיון שהיתר פועלים נאמר דווקא בענבים דרוכות שהפועלים יכולים לטמאם ואילו היום כל החלות נגבלות בטומאה. כן חלק הב"ח הובא בש"ך ה'.
השותפים אינם צריכים ליטול רשות ואחר צריך ליטול רשות מכולם
במדבר פרק יח פסוק כח: כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם לרבות שליח תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם לרבות שותפים אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן:
ספר מצוות גדול עשין סימן קמא: ומכל מקום המפריש חלה צריך ליקח רשות מכל בעלי העיסה דגבי תרומה כתיב כן 'תרימו גם אתם' ודרשינן (קידושין מא, ב) לרבות שלוחכם ואמרינן (ב"מ כב, א) מה אתם לדעתכם אף שלוחכם לדעתכם (ע"פ סה"ת סי' פב פג):
רמב"ם הלכות תרומות פרק ד הלכה ח: פירות השותפין חייבות בתרומה ומעשרות שנאמר מעשרותיכם חולין קלו א. ולגבי תרומה נלמד בחולין קלה ב מ'תרומותיכם' אפילו של שנים, והשותפין אינן צריכין ליטול רשות זה מזה, אלא כל התורם מהן תרומתו תרומה.
סעיף ג: אין מפרישין חלה בלא רשות בעל העיסה. וראה להלן של"א ל' שהתורם משלו לפטור אחרים תרומתו תרומה.
הגה: מיהו אם ידעינן דזכות הוא לבעל העיסה, כגון שהיתה העיסה מתקלקלת, מותר ליטול חלה בלא רשותו, דזכין לאדם שלא בפניו. תרומת הדשן.
וכן משרתת שבבית יכולה ליטול חלה בלא רשותו, כיון שרגילה היא לפעמים שבעלת הבית נותנת לה רשות (ת"ה סי' קפ"ח). אבל הב"י והב"ח דחו דברי תרוה"ד והעלו שאין רשות לפועל שלא במקום נזק. ואז מותר לכל אדם. ובדיעבד מועיל דווקא בְּגָבַּל וכשניחא לבעה"ב. ש"ך ה. וכן בדיעבד מועיל במשרתת ערוה"ש ז'. אמנם הט"ז ב' קיים את דברי הרמ"א וכתב שדברי תרוה"ד במשרתת ואפילו אין חשש קלקול (ויש בהם ט"ס) אבל לא תתרום בע"ש כיון שהנשים מקפידות להפריש בעצמן.
ב' שותפין אין צריכין ליטול רשות זה מזה (ב"י בשם הרמב"ם פ"ד דתרומות), אבל אחר צריך ליטול רשות משניהם (ב"י בשם סמ"ג).
ומיהו אם נתן רשות לאחר להפריש, אפילו בעודו קמח, מועיל, אף על פי שעדיין לא נתחייב. כיון שבידו להביא עיסה אחרת ולהפריש עכשיו. תוס'. ש"ך ו'. ואפילו אין לו עיסה, בידו לעשותה. פר"ח א'.
ואפילו אין הקמח ברשותו לא הוי כדבר שלא בא לעולם כי הרי מצוי בשוק ולכן יכול לעשות שליח על זה. ערוה"ש ו'.
והאורח יאמר לבעלת הבית להפריש לו חלה מכל עיסות שתעשה לו בעוד שיהיה בביתה, כדי שלא תצטרך ליטול רשות בכל פעם. סה"ת סימן פ"ג מובא לעיל שכז א.
עמוד הקודםעמוד הבאהגה: מיהו אם ידעינן דזכות הוא לבעל העיסה, כגון שהיתה העיסה מתקלקלת, מותר ליטול חלה בלא רשותו, דזכין לאדם שלא בפניו. תרומת הדשן.
וכן משרתת שבבית יכולה ליטול חלה בלא רשותו, כיון שרגילה היא לפעמים שבעלת הבית נותנת לה רשות (ת"ה סי' קפ"ח). אבל הב"י והב"ח דחו דברי תרוה"ד והעלו שאין רשות לפועל שלא במקום נזק. ואז מותר לכל אדם. ובדיעבד מועיל דווקא בְּגָבַּל וכשניחא לבעה"ב. ש"ך ה. וכן בדיעבד מועיל במשרתת ערוה"ש ז'. אמנם הט"ז ב' קיים את דברי הרמ"א וכתב שדברי תרוה"ד במשרתת ואפילו אין חשש קלקול (ויש בהם ט"ס) אבל לא תתרום בע"ש כיון שהנשים מקפידות להפריש בעצמן.
ב' שותפין אין צריכין ליטול רשות זה מזה (ב"י בשם הרמב"ם פ"ד דתרומות), אבל אחר צריך ליטול רשות משניהם (ב"י בשם סמ"ג).
ומיהו אם נתן רשות לאחר להפריש, אפילו בעודו קמח, מועיל, אף על פי שעדיין לא נתחייב. כיון שבידו להביא עיסה אחרת ולהפריש עכשיו. תוס'. ש"ך ו'. ואפילו אין לו עיסה, בידו לעשותה. פר"ח א'.
ואפילו אין הקמח ברשותו לא הוי כדבר שלא בא לעולם כי הרי מצוי בשוק ולכן יכול לעשות שליח על זה. ערוה"ש ו'.
והאורח יאמר לבעלת הבית להפריש לו חלה מכל עיסות שתעשה לו בעוד שיהיה בביתה, כדי שלא תצטרך ליטול רשות בכל פעם. סה"ת סימן פ"ג מובא לעיל שכז א.
