הלכות חלה - סימן שכו - סעיף ג
שנים שנתנו קמח לנחתום אינו מצטרף כשכוונתם לחלק וי"א שתלוי רק בהסכמתם לצרף בלישה
משנה שם: נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה:– ר"ש: ובין כלן יש כשיעור ולש הכל בבת אחת שלא מדעתן.
בית יוסף: וכן פירש סמ"ג (עשין קמא רג ע"ד) בשם ר"י כלומר דאילו מדעתן מצטרפין ולמד מכאן לשנים שנילושה עיסתם יחד א. מדעתם ב. ואין דעתם לחלקה וליקח כל אחד חלקו אלא לאכול יחד, שמצטרפין. ומיהו אחר כך כתב דלרבי יוחנן דפליג בירושלמי (פ"א ה"ה) אריש לקיש אפילו נתערבה שלא מדעתן מצטרפת. כשאין בדעתם לחלקה כיון שבזה תלוי הכל ולא בדעת. ראה להלן בלשון הסמ"ג. וכן פסק בספר התרומה.
ספר מצוות גדול עשין סימן קמא : אבל רבינו יצחק ברבי שמואל מפרש דההיא דנשים פטורות מחלה זהו בשנתנו קמח כל אחת לבדה לנחתום והוא עירבן ועשה עיסה יחד שלא מדעתן דאין לו כח לחייב עיסתן בלא רשותן אי נמי מיירי שדעתו לחלקה בסוף ולכך פטורה... בהמשך דוחה את הדברים ומסכם למדנו מכאן ששני בני אדם א. שנילושה עיסתם ביחד מדעת שניהם ב. וגם אין דעתם לחלקה וליקח כל אחד ואחד חלקו אלא לאכול יחד חייבת בחלה בין לרבי יוחנן בין לריש לקיש ואף על פי שאין כשיעור בחלק האחד לבדו אלא בין שניהם. ואפילו נילושה ונתערבה שלא מדעתן נטבלת אליבא דרבי יוחנן.
סיכום דעות הראשונים בחלוקת עיסה
ר"ש: הכל תלוי בהסכם דעתן לצרף בשעת לישה.
רבינו יצחק ברבי שמואל: פטורות כשצורף שלא מדעתן או כשדעתן לחלק.
מסקנת סמ"ג לר' יוחנן: הכל תלוי בדעתן לחלק העיסה בסוף.
סעיף ג: שנים שנתנו קמח לנחתום לעשות להן שאור, אם אין בשל אחד מהן כשיעור, אף על פי שיש בכללן כשיעור, פטורה. כמסקנת הסמ"ג כיון שסופן לחלק פטורים בכל אופן.
הגה: ודוקא שערבן שלא מדעתן, אבל מדעתן חייב שהרי אינן מקפידין (ב"י בשם סמ"ג). גר"א ז': זו שגגה גדולה שמסקנת הסמ"ג שלר' יוחנן אין חילוק אם מדעתן או לא אלא כל שסופו לחלק אינו מצטרף. והמחלק לעצמו לעיסות קטנות חייב שרק בב' בני אדם פטרו
עמוד הקודםעמוד הבא