הלכות חלה - סימן של - סעיף א
עיסה השייכת לגוי בזמן גלגול פטורה אפילו אם לשה ישראל
משנה חלה ג משנה ה: עובד כוכבים שנתן לישראל לעשות לו לגוי עיסה, פטורה מן החלה. נתנה לו מתנה, עד שלא גלגל חייב ומשגילגל פטור. העושה עיסה עם העובד כוכבים אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטורה מן החלה:
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות חלה סימן ו: דכיון שהעיסה של עובד כוכבים אין גלגול של ישראל מחייבתה וכן עיסת ישראל אין גלגול של עובד כוכבים פוטרתו. וכן כתבו הרשב"א והריף. ב"י.
עובד כוכבים שהפריש חלה, אינו כלום
לא גזרו גל גלגול עכו"ם כבמירוח כיון שיכול להפטר בצנעה
בבלי מנחות סז. עובד כוכבים שהפריש פטר חמור וחלה - מודיעים אותו שהוא פטור, וחלתו נאכלת לזרים, ופטר חמור גוזז ועובד בו ....והא האי תנא דאמר: מירוח העובד כוכבים אינו פוטר, גלגול העובד כוכבים פוטר! מדרבנן, גזירה משום בעלי כיסים ל"א משום בעלי כיסין שיש להן קרקעות הרבה וחסים על רוב מעשרות ויקנוהו לעובדי כוכבים וימריחום עובדי כוכבים ומפקע ליה ממעשר. אי הכי, אפי' חלה נמי ליגזור גלגול נמי משום בעלי כיסין! אפשר דאפי לה פחות מחמשת רבעים קמח ועוד כלומר דאי הוה בעי לאערומי מצי לאיערומי בהיתירא. תרומה נמי אפשר דעביד לה כדר' אושעיא! דאמר רבי אושעיא: מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה, כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר; אי נמי, דעייל לה דרך גגות ודרך קרפיפות! התם במוץ ובדרך גגות פרהסיא זילא מילתא שיאמרו פלוני מערים למיפטר ממעשר הלכך עביד להו על ידי עובדי כוכבים בצנעא בפרהסיא זילא ביה מילתא, הכא גבי חלה בצינעא לא זילא ביה מילתא הלכך לא עביד ע"י עובדי כוכבים.
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ו הלכה י: עכו"ם שהפריש חלה אפילו בא"י אינה חלה, אלא מודיעין אותו שאינו צריך ותאכל לזר, ולמה לא חששנו לה שמא עיסה של ישראל היא ותלה אותה ביד עכו"ם וכדי לפוטרה, שאם ירצה ישראל יפטור עצמו ויעשה ישראל עיסתו פחות משיעור חלה.
הלקט והשכחה והפיאה וההפקר חייבים בחלה
ערוך השולחן יורה דעה סימן של סעיף ד: הלקט והשכחה והפיאה וההפקר ותבואה שלא הביאה שליש אף על פי שפטורין מן התרומה חייבין בחלה דתרומה הולך אחר מירוח וחלה אחר גלגול ובשעת גלגולה היא שלו ככל העיסות.
סעיף א: עיסת עובד כוכבים פטורה. דכתיב 'עריסותיכם'. מנחות סז. ש"ך. ט"ז.
ונשים שקונות מגוי ומפרישות כתב הדרישה 'נראה שאיסור גמור' אלא אם משלמות מראש או לוקחות בקביעות ולש על דעתן. והמשאת בנימין כתב שיש לבטל המנהג. ש"ך א. ואפילו אם מְתַקְּנִים העיסה שוב במים או קצת קמח פטורה אלא אם מוסיף קמח כשיעור שחייבת. שו"ת רדב"ז חלק ב סימן תריח.,
אפי' לשה ישראל. משנה ג ה. שאין גלגול ישראל מחייב עיסת גוי. רא"ש.
ושל ישראל, חייבת, אפי' לשה לו עובד כוכבים. ואפילו אין הישראל נוכח והגוי קונה הקמח על חשבון הישראל. ערוה"ש א'.
נתנה לישראל במתנה, אם עד שלא גלגלה נתנה לו, חייבת. ואם לאחר שגלגלה נתנה לו, פטורה. משנה שם. ואמנם בתרומה החמירו במירוח גוי, אך בחלה מקלים כי אין לחשוש שישראל נתן לו לגלגל כדי להפטר מחלה שהרי יכול להפטר בצנעה ע"י עיסה פחות מכשיעור. מנחות סז.
(עובד כוכבים שהפריש חלה, אינו כלום, ותאכל לזר. ומודיעין אותו שלא צריך שלא יחשוב שהזר אוכל חלה. ש"ך ג'.) (ב"י בשם הרמב"ם).
עמוד הקודםעמוד הבא