הלכות חלה - סימן של - סעיף ג
בשותפות עם גוי, אם יש בחלק ישראל שיעור - חייבת
משנה חלה ג משנה ה: ...העושה עיסה עם העובד כוכבים אם אין בשל ישראל כשיעור חלה פטורה מן החלה:
ספר התרומה הלכות חלה סימן פג: אבל קשה למורי על ההיא דמסכת חלה. דעושה עיסה עם הנכרי אם אין כשיעור בשל ישראל פטור הא אם יש כשיעור חייב. ואלו ריש ראשית הגז(חולין קל"ה ע"א) קאמר שותפות העכו"ם פטור מתרומה ומן החלה וכשעור בשל ישראל נמי מיירי. וכן פ"ק דפסחים (ו' ע"א) עיסת ארנונא פטור' ונראה למו' רבינו דכי קנו הקמח יחד הישראל והעכו"ם פטור'. דבכל פורתא יש לעכו"ם חלק בו ומתני' דמחייבא מיירי בקנו כל אחד לבדו הקמח ואחר כך לשין קמחן יחד. והכי איתא בירושלמי ר' חייא בר בון בעא קומי ר' זירא ואפי' יש בשל ישראל כשעור אמאי חייבת יעשה קב מכאן וקב מכאן וקב עכו"ם באמצע. א"ל אינו מעורב ע"י גידין בתמיה. א"כ משמע שלא קנו ביחד הקמח דאז לא הוה שייך למימר שהגידין וחוטין נמשכים מזו לזו. ובראשית הגז יש איכא דאמרי שותפות עכו"ם בתרומה חיובי מחייב. כן בפסחים יש לשון זה. דעיסת ארנונא חייבת בחלה. לפי' זה א"צ לחלק כלום. וללישנא דפסחים דעיסת ארנונא פטורה סבר כלישנא דראשי' הגז דשותפות עכו"ם פטורה. ואפי' כאיכא דאמר הראשית הגז דאמר שותפות של עכו"ם חייב. היינו בחלק הישראל וההיא דפסחים דפטר היינו בחלק עכו"ם.
ב"ח יורה דעה סימן של : עוד כתב בספר התרומה דההיא דראשית הגז אפילו יש בשל ישראל כשיעור פטורה דמיירי שקנו הקמח יחד הישראל והגוי דבכל פורתא יש לגוי חלק בו ומתניתין דמחייבת ביש בשל ישראל כשיעור מיירי בדקנו כל אחד לבדו הקמח ואחר כך לשו קמחן יחד והביא ראיה מהירושלמי ומשמעות הפוסקים דלא כוותיה אלא בכל ענין אם יש בישראל כשיעור חייבת בחלה אפילו קנו הקמח יחד: כתבו הרי"ף (ב ב) והרא"ש (סי' ה) בפרק קמא דפסחים דהלכה כלישנא בתרא דרבא דעיסת ארנונא חייבת בחלה ואף על גב דלא מצי מסלק ליה בזוזי דשמא ימלך הגוי שלא ליטלה ואפילו אין שיעור חלה בשל ישראל חייבת בחלה וטעמא הוי כיון דעיסה לית לה קלא דלגוי היא וכשיאכלנה בלא הפרשת חלה הרואה אומר שלו היא ואוכלה הילכך משום מראית העין חייבת בחלה אבל גבי שותפות הגוי אפילו ימלך הגוי ולא יטלנה מכל מקום היא של גוי הילכך אין בשל ישראל כשיעור פטורה והכי איתא בירושלמי והכי נקטינן:
ערוך השולחן יורה דעה סימן של סעיף ח: ולא דמי לבכור בהמה טהורה בסי' ש"כ דהתם אף בשותפות מקצתו פוטר אבל עיסה אפשר לחלק.
ספר כלבו סימן נח: וכתב בירושלמי העושה עיסתו עם הגוי פטור מן החלה, ויש מעמידין הירושלמי כשהגוי עומד עליו שהדבר מפורסם שידו באמצע והרמב"ם כתב שאם יש בחלקו של ישראל שעור חלה חייבת בחלה.
בתערובת של חיוב ופטור יכול להפריש מיניה וביה
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות חלה: ויראה דא"א להפריש מיני' וביה דבשיעור חלה שיפריש א"א שלא יהא בו מעיסת עובד כוכבים ונמצא שמפריש מן הפטור על החיוב. אלא לש כשיעור חלה ומניח אצל העיסה ומפרישה לחלה. ומיהו נראה דיוכל להפריש מיניה וביה דיש בילה בדבר לח לכ"ע. ובשיעור חלה שיפריש א"א שלא יהא בו משל ישראל וחלה אין לה שיעור מה"ת: וכ"כ ר' ירוחם נכ"א ח"ג קעז ע"ג .
ביאור הגר"א יורה דעה סימן של ס"ק ה : אבל במ"ש שיפריש מיניה וביה תמוה דהא קי"ל בפ"ק דר"ה (י"ג ב') לכל אין בילה כו' ועתוס' שם ד"ה חוץ כו' ולשון רש"י שם ד"ה חוץ אטעיתיה שכתב שדבר לח כו' ותוס' כתבו בפ"ג דמנחות (כ"ב ב') וש"מ שקמח הוא דבר לח ולא היא דוקא לענין תערובת בין יבש ללח שהחילוק הוא בין דבר המתערב לדבר העומד בעצמו משא"כ כאן.
סעיף ג: ישראל שהוא שותף עם העובד כוכבים, אם אין בחלק הישראל כשיעור, פטורה. ואם יש בה כשיעור, חייבת. כמשנה ג' ה'. ושונה מבכור בהמה שנפטר בשותפות כיון שעיסה אפשר לחלק. ערוה"ש.
ומשמע דביש בה שיעור חייבת אפילו מפורסם שהגוי שותף (ולא ככלבו) ואפילו קנו הקמח ביחד (ולא כסה"ת). ש"ך ו'. ב"ח. אבל עיסת ארנונה חייבת כולה שמא ימלך הגוי ולא יקח חלקו. ש"ך ה' בשם ב"ח.
ויכול להפריש מיניה וביה. דיש בִּילָה בדבר לח לכ"ע ואי אפשר שלא יהיה בהפרשה כלשהו משל ישראל. רא"ש. ט"ז ב. אבל דעת הגר"א ה' שקמח אינו דבר לח לענין זה ולא יכול להפריש מיניה וביה.
עמוד הקודםעמוד הבא