התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ט
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ט
עיסה שנלושה במי פירות חייבת* בחלה
משנה חלה ב משנה ב: ..עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה ונאכלת בידים מסואבות:
מחלוקת בדעת ר' יהושוע האם מי פירות חיבור לטומאה
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת חלה פרק ב הלכה א פי' ידיד נפש: רבי יוסי בי רבי חנינה אמר דרבי אלעזר בן יהודה איש בירתותא היא הסובר שמי פירות חיבור הוא לחלה דתנינן תמן רבי לעזר בן יהודה איש בירתותא אומר משם רבי יהושע פסל את כולה אף שנגע רק במקצתה, כיון שמי פירות מחברים את כל חלקי העיסה להיות אחת. ורבי עקיבה אומר משמו לא פסל אלא מקום מגעו...
ר' יוחנן: בחלה מוסכם שמי פירות מחייבים.
ריב"ל: בחלה רק ז' משקים
רשב"י: שמן מחייב
רבי חייה בשם רבי יוחנן דברי הכל היא. אף על גב דרבי עקיבה אמר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודי הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה. רבי בא רבי חייה בשם רבי יהושע בן לוי אין לך מחוור אלא שבעת המשקין בלבד. רבי יוסי בעי מה איתאמרת לחלה לטומאה. אין תימר לחלה כ"ש לטומאה. אין תימ' לטומאה הא לחלה לא.
רבי יונה פשיטא ליה לחלה כל שכן לטומאה. רבי יונה כדעתיה דרבי יונה תני דרבי שמעון בן יוחי. רבי יהושע בן לוי תני דרבי שמעון בן יוחי דתני רבי שמעון בן יוחי רבי טרפון אומר נאמר כאן חלה. ונאמר להלן 'חלת לחם שמן'. מה חלה שנאמר להלן עשויה בשמן. אף חלה שנאמר כאן עשויה בשמן. 'ושמן אחד משבעת המשקין הוא' ראה ברשב"א להלן שמשפט זה אינו מרשב"י אלא מדברי רבי יונה.
רא"ש: הלכה כריב"ל בירו' שרק שבעה משקים מחייבים
הלכות קטנות לרא"ש (מנחות) הלכות חלה: ונראה אף ע"ג דסתם לן רבי הכא במשנה דעיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה כיון דאמוראי סברי דמי פירות אין מחברין לחלה ומוקמינן הך סתמא כרבי אלעזר ברבי יהודה איש ברתותא ופליג עליה ר"ע וקי"ל הלכה כר"ע מחבירו א"כ אין הלכה כסתם משנה זו. אף ע"ג דר' יוחנן סבר דר"ע מודה דמי פירות מחברין לחלה. הא פליגי עליה רבי יוסי בר חנינא וריב"ל ור' יונה וברייתא דר"ש בן יוחאי מסייעתן. וגם ר"ת פסק דהלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן והביא ראיה ממגילה (דף כו ב) מהא דמבי רבנן לבי כנשתא לא מזבנינן. ובסדר תנאים ואמוראים כתב דהלכה כריב"ל בכל מקום לכן יש ליזהר שלא ללוש עיסה במי ביצים לבד בלא תערובת מים כדי לצאת מן הספק על חיוב חלה: וכן כתב בברטנורא.
רמב"ם: יין שמן ודבש מחייבים.
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ו הלכה יב: עיסה שנילושה ביין או שמן או דבש או מים רותחים או שנתן לתוכה תבלין או הרתיח המים והשליך הקמח לתוכו ולשו, אם אפאה בין בתנור בין בקרקע בין על המחבת והמרחשת בין שהדביק את הבצק במחבת ובמרחשת ואח"כ הרתיחן באש מלמטה עד שנאפת הפת, בין שהרתיחה ואח"כ הדביק הבצק כל אלו חייבין בחלה,
ב"י: לרמב"ם גם מי ביצים מחייבים בחלה
בית יוסף יורה דעה סימן שכט : ורבינו כתב בשם הרמב"ם דבנילושה במי ביצים חייבת בחלה ואין זה מבואר בדבריו בנוסחאות שלנו שלא הזכיר אלא יין ושמן ודבש ואפשר שבנסחת הרמב"ם שביד רבינו היה כתוב מי ביצים בהדיא ומכל מקום אף לנוסחא דידן משמע דסבירא ליה דהוא הדין למי ביצים דאם לא כן הוה ליה לפרש. וכן דעת הסמ"ק להלן שכתב שיש חיוב חלה ללא הכשר לטומאה.
ערוה"ש: לרמב"ם כל המשקים מחייבים בחלה
ערוך השולחן יורה דעה סימן שכט סעיף י: והנה לדעת הרמב"ם אצלינו כל מיני אפייה כלעקא"ך וטאר"ט ושארי מיני מעדנים חייבים בחלה כשיש בהם כשיעור דלדידיה ליכא פטור רק באפיה בחמה או קלי... ואין חילוק לדידיה בין בלילתה עבה לבלילתה רכהובין נתן מים או שאר משקין ואין פטור להרמב"ם מחלה רק כשלשין עיסה לבשל והנה לדעת הרמב"ם אצלינו כל מיני אפייה כלעקא"ך וטאר"ט ושארי מיני מעדנים חייבים בחלה כשיש בהם כשיעור דלדידיה ליכא פטור רק באפיה בחמה או קלי
מראה הפנים: לרמב"ם רק ז' משקים מחייבים
מראה הפנים מסכת חלה פרק ב הלכה א : והכ"מ ציין על מה שכתב בפ"ו מהל' בכורים בהלכה י"ב עיסה שנילושה ביין או שמן או דבש וכו' הרי אלו חייבין בחלה וכתב משנה בפ"ב דחלה ואף על גב דבירושלמי אמר ר"י בן חנינא וכו' ואשתומם כשעה חדא דאין דברים אלו אלא דברי תימא ומי פירות במי פירות נתחלף לו ודין דחמץ אטעיי' להרב דבפ' כל שעה דף ל"ה אמרו עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש אין חייבין על חימוצה משום דהוו להו מי פירות ואין מחמיצין ונדמה לו דה"נ באלו מי פירות איירינן ויש להפליא הרבה על זה דהא הכא בענין הכשר משקה איירי ופליגי אם לדמות דין חיבור לחלה לדין חיבור לטומאה כהאי מתני' דטבול יום או לא והרי יין ושמן ודבש משבעה משקין המכשירין הם וא"כ לא איירינן הכא אלא בשאר מי פירות כגון מי תותים ורמונים וכיוצא בהן וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מהל' טומאת אוכלין דאלו הן שאינן מכשירין ולא מקבלין טומאה ולענין חמץ הוא דאמרו דאף יין ושמן ודבש הוו כשאר מי פירות ואין מחמיצין בשלא נתערב בהן מים כלל כמ"ש הרמב"ם בפ"ה מהל' חמץ ומצה וכאן דבר ברור הוא דבשאר מי פירות עסקינן וממילא הרמב"ם שכתב דבש ושמן לא פסק כמשנה אלא כירושלמי וא"צ להאריך בזה ותמה על עצמך דאי מתני' איירי בעיסה שנילושה ביין או שמן או דבש מאי האי דקתני ונאכלת בידים מסואבות וכי עיסה כזו לא הוכשרה לקבל טומאה? ותו לא מידי בזה.
רשב"א: משנה עדיפה וכל המשקין מחייבין בחלה
שו"ת הרשב"א חלק א סימן תסד: תשובה: מסתברא לי דסתמא דמתני' עדיפא מברייתא דר"ש בן יוחאי. ועוד דבריית' לא תני בהדי' כרבי יונה אלא דרבי יונה הוא דמפרש לה הכין מדעתיה. וכדקאמר רבי יונה כדעתיה כלו' אזיל לטעמי' דמפרש הא דרבי שמעון בן יוחאי דוקא בשמן שהוא אחד משבעת המשקין. אבל אי לאו רבי יונה איכא למימר דלאו דוקא. אלא משום דכתב (במדבר ט"ו) ראשית עריסותיכם וסתם עריסות נילושות במים ולא בשאר משקין הוה אמינא דוקא מים. אתא רבי שמעון בן יוחאי משום רבי טרפון למימר דאפי' בשאר משקין משום דנאמר כאן חלה ונאמר להלן חלה. וחלת שמן לאו דוקא אלא אפילו נילוש שלא במים. דהא עיסה שנילושה בשמן כתב בה חלה. וה"ה שנילושה בכל שאר משקין ושלא במים.
סעיף ט: עיסה שנלושה במי פירות, אפילו בלא שום מים, חייבת בחלה. משנה ב' ב', רשב"א והבנת הב"י ברמב"ם. אבל בירושלמי משמע שמי פירות לא מחייבין בחלה ולכן נכון שלא ללוש במי ביצים ללא מים. רא"ש. ואם לש יפריש בלא ברכה. ש"ך ט'.
הלש באחד משבעה משקים כחלב ושמן ודבש פשיטא שלכו"ע חייבת בחלה ורק בנוזלים אחרים41 יפריש בלא ברכה. ערוה"ש ג' ד'. וכן מהר"ן הירץ ופנים מאירות ולא כספר בית הלל ולבושי שרד שהבינו שגם בשאר ז' משקים חיובם מסופק. פת"ש ב'.
הלש באחד משבעה משקים כחלב ושמן ודבש פשיטא שלכו"ע חייבת בחלה ורק בנוזלים אחרים41 יפריש בלא ברכה. ערוה"ש ג' ד'. וכן מהר"ן הירץ ופנים מאירות ולא כספר בית הלל ולבושי שרד שהבינו שגם בשאר ז' משקים חיובם מסופק. פת"ש ב'.
- ↩
כביצים וה"ה כל מי פירות שאינן שמן ויין כאמור ברמב"ם הלכות טומאת אוכלין פרק א' הלכה ג': 'אוכל שהיה בלול במי פירות כגון מי תותים ורמונים אף על פי שהוא בלול ונגע בו הזב או בשר המת הרי הוא טהור מפני שלא הוכשר באחד משבעה המשקין'
