התחברות
סיכום הלכות חלה ממקורות הגמרא והראשונים ועד הלכה למעשה על סדר השו"ע עם שאלות ותשובות ממבחני הרבנות
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ה
הרב ירון אליה
הלכות חלה - סימן שכט - סעיף ה
בלילה רכה - כשמתפשטת פטורה ובתבנית חייבת
בבלי ברכות לז: טרוקנין חייבין בחלה. וכי אתא רבין אמר רבי יוחנן: טרוקנין פטורין מן החלה (הרא"ש הרשב"א והגר"א גורסים 'חייבים בחלה' ולא בא ר' יוחנן לחלוק אלא לחזק). מאי טרוקנין? אמר אביי: כובא דארעא עושה מקום חלל בכירה, ונותן בתוכו מים וקמח, כמו שעושין באלפס. ובהמשך הגמ' מחייבת בזה וכן הלכה. ואמר אביי: טריתא פטורה מן החלה. מאי טריתא? איכא דאמרי: גביל מרתח נותנים קמח ומים בכלי, ובוחשין בכף, ושופכין על הכירה כשהיא נסקת, ואיכא דאמרי: נהמא דהנדקא בצק שאופין בשפוד ומושחים אותו תמיד בשמן או במי ביצים ושמן; ואיכא דאמרי: ... אמר ליה אביי לרב יוסף: האי כובא דארעא מאי מברכין עלויה? אמר ליה: מי סברת נהמא הוא? גובלא בעלמא הוא ומברכין עלויה בורא מיני מזונות. מר זוטרא קבע סעודתיה עלויה, וברך עלויה, המוציא לחם מן הארץ ושלש ברכות. אמר מר בר רב אשי: ואדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, מאי טעמא - לחם עוני קרינן ביה.
ילקוט יוסף דינים לאשה ולבת סימן שכט ד: עיסה שבלילתה רכה ודלילה ונוזלית, כגון עיסה המיועדת לאפיית הבלינצ'ס והלחו"ח, וכאשר שופכים את העיסה לתוך המחבת ללא משקה, היא מתפשטת ונאפית, יש אומרים שחובת הפרשת חלה ממנה תלוי בעובי המתקבל לאחר האפייה, אם המאפה שנאפה דק מאד, כגון הבלינצ'ס, וכן הבצק של הוופל, והלחו"ח, פטורה מהפרשת חלה. ואם המאפה הוא עבה כ - 8 מ"מ, כמו במינים מסויימים של הלחו"ח, חייבת בהפרשת חלה. וההפרשה תיעשה לאחר האפייה, .... ויש אומרים שהדבר תלוי אם העיסה בלילתה רכה והיא נוזלית כמים, ושופכים אותה על מחבת חם, ומיד היא מתפשטת ונאפית, פטורה מהפרשת חלה, וכגון הבלינצ'ס שזמן אפייתו על המחבת הוא כ - 30 שניות. אבל אם לוקחים עיסה דלילה זו, ואופים אותה בתנור או על המחבת, ומאפה זה זקוק לזמן אפייה, ואינו נאפה מיד, חייב בהפרשת חלה, וכגון עוגת טורט או הלחוח המצוי כיום [שזמן אפייתו על המחבת הוא כ - 4 - 5 דקות], ואת החלה יפריש לאחר האפייה. ואם הלחוח דק שמיד עם התפשטותו על המחבת הוא נאפה, דינו כדין הבלינצ'ס שפטור מהפרשת חלה.
רא"ש: רכה בגומא חייבת רך הרבה. ומתפשט פטור
קיצור פסקי הרא"ש הלכות קטנות (מנחות) הלכות חלה סימן ג: טרוקנין שבלילתן רכה ושופכין אותם בגומא שבכירה ונעשה לחם חייב בחלה אבל טריתא שהוא רך הרבה ושופכין אותו על גבי כירה ומתפשט ולחם שאופין בשפוד ומושחין אותו בשמן או במי ביצים ולחם העשוי לכותח שעשאו למודין פטורין ואם עשאם כעבין חייב:
מאירי: בלילה רכה לגמרי כעין מים עכורים לעולם פטורה
בית הבחירה (מאירי) מסכת פסחים דף לז עמוד א : ולמדת שכלם בשנעשו על דרך לישה וגלגול נאמרו אבל כל שנעשו שלא כדרך לישה וגלגול אלא בבלילה רכה אין שום אפייה מחייבתם ואפי' אפייה בתנור וזו היא השיטה המבוררת אצלי בדברים אלו ואף דעת גדולי המחברים נראה כן:... וממה שהזכרנו אתה למד לכל המינין אלא שאתה צריך לדקדק במה שאמרו במס' ברכות טרוקנין חייבת בחלה ופירשו בה כוכא דארעא ר"ל שנאפית בקרקע והרי זו בלילתה רכה וכמו שאמרו שם גובלא בעלמא הוא ואעפ"כ חייבת בחלה ויוצא בה ידי חובתו בפסח וכן מברך עליה המוציא ואף למי שאין רגיל לקבוע סעודתו עליה ...ויראה לי לתרצה שאע"פ שבלילתה רכה קמח הרבה היה שם והרי הוא כעין לישה ויש שם קצת גלגול ולא קראוה גובלא בעלמא אלא מצד שאינה מגולגלת בגלגול גמור אלא בגלגול רך וכשמניחין אותה בקרקע מתפשטת אילך ואילך והרי שמה מעיד עליה ר"ל גובלא כלומר גבול ואין גיבול אלא בעירוב ולישה וגלגול מועט אבל בלילה רכה לגמרי כעין מים עכורים אין אפייה ביבש מחייבתו וזהו לדעתי שגדולי הפוסקים כתבו כאן דקא אפי לה למצה על ארעא אימא שאף בעיסתה הוא קרויה מצה.
חיוב הפרשה מבלילה רכה דווקא לאחר אפיה
שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רמד: אשר הציע לפנינו בענין הפרשת חלה מלעקך שהיתה הבלילה בלילה רכה עפ"י משנתינו דפ"ק דחלה דתחלתה סופגנין וסופו עיסה דחייב והיינו אם אופה מעשה לחם, וכפשטות לשון השו"ע והפוסקים יו"ד סי' שכ"ט וכמבואר בתוס' בכורות כ"ז ע"א דדוקא משעת אפי' שכתב שם התוס' בדיבור המתחיל 'בריש מסא': ולפי שיש דברים שאין מתחייבין בחלה עד לאחר אפייה כגון סופגנין ודובשנין בפ' כל שעה (פסחים דף לז.) וכדאמר טחנה לשה ואפאה והפריש ממנה חלה, ועוד בכמה מקומות ובסה"ת מפורש כן, וכן דעתי העני' נוטה דהחיוב מכאן ואילך לא למפרע משעת האפי' לשעת גלגול, דגלגול עיסה שהוא לדידן שעת חיוב הוא רק שעת חיוב, אבל יסוד החיוב ותנאי דין חלה שצריך להיות לחם הארץ ותורת לחם מקבל רק בנדון זה משעת אפי', ושפיר מעורר מעלתו על אי ידיעה בזה ושהמכשול קרוב או דאין מפרישין כלל, או דאין מפרישין כהלכה ז"א לפני האפי'.
סעיף ה: טריתא, דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה על הכירה ומתפשט עליה ונאפית כמו קרפ צרפתי, פטורה.
אבל אם יש בכירה גומא ושופכין אותה לתוכה כמו עוגת טורט שנעשית בתבנית, חשוב לחם וחייב שזהו טרוקנין וכובא דארעא כמר זוטרא בברכות לח. שקבע סעודתו עליה. אמנם במאירי חילק בין בלילה מימית שלעולם פטורה לבלילה רכה שמתחייבת בגומא.
הגה: בצק שאופין אותו בשפוד ומושחים אותו בביצים או בשמן או במי פירות, פטור. כהסבר השני לטריתא בגמ' שם. (טור).
עמוד הקודםעמוד הבאאבל אם יש בכירה גומא ושופכין אותה לתוכה כמו עוגת טורט שנעשית בתבנית, חשוב לחם וחייב שזהו טרוקנין וכובא דארעא כמר זוטרא בברכות לח. שקבע סעודתו עליה. אמנם במאירי חילק בין בלילה מימית שלעולם פטורה לבלילה רכה שמתחייבת בגומא.
הגה: בצק שאופין אותו בשפוד ומושחים אותו בביצים או בשמן או במי פירות, פטור. כהסבר השני לטריתא בגמ' שם. (טור).
