התחברות
סיכום הלכות מליחה מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף יא: בשר שנתבשל ללא מליחה
הרב ירון אליה
סעיף יא: בשר שנתבשל ללא מליחה
האם דם שפירש ממקום למקום בתוך החתיכה אוסר את החתיכה.
- לרש"י הספק הוא האם מותר לאכלו במליחה ולפי זה כיון שיש כאן ספק תורה יש להחמיר ואסור אפילו במליחה.
- אמנם לגרסת הרי"ף(שם מב ב), הרמב"ן והרשב"א(בחידושיםשם) הספק הוא אם מותר לאכלו באומצא אבל במליחה ודאי שמותר שכל שלא נבלע בבישול נפלט במליחה ולכן רק באומצא יש להחמיר מספק.
- לדעת הרשב"א(שו"ת הרשב"א חלק א סימן תסו) אין לחלק וגם לאחר שחיטה יש לאסור וכ"כ באו"ה (שער י כלל א)
- אמנם לדעת התוס'(חולין יד א ד"ה 'ונסבין חבריא') והרא"ש(פרק א סימן יט) אין לאסור כמוכח מככר שחתכו עליה בשר שהיא נאסרת והבשר מותר. וכן מחתיכה שלא צלו אותה כל צרכה שאין אוסרים אותה למרות שהחום הפריש את הדם בתוכה ולא הספיק לצאת לחוץ.
מה דין חתיכה שנתבשלה ללא מליחה ויש שישים בקדירה כנגדה.
- ברא"ש(חולין ח, מה) כתב להתיר גם את החתיכה כיון שהדם שיצא נתבטל בשישים בקדרה והדם שנשאר בחתיכה אינו נאסר כיון שדינו כדם האיברים שלא פירש שמותר. וזה עדיף מצלי שעל האש שמתהפך ועדיין מותר שכאן הדם שיוצא מתבטל מיד בקדירה. ואין לומר שחנ"נ כיון שמעולם לא נאסרה.
- אבל באו"ה(שער ז אות א) כתב לאסור. והסביר שיש לחלק מדם שלא פירש ונאכל באומצא שם הדם לא נתן טעם בחתיכה ואילו כאן שנתבשל אפילו הדם נסחט לקדרה הוא כבר נתן טעם בחתיכה ואוסרה ונעשית נבילה.
מה דין חתיכה שנתבשלה ללא מליחה ואין שישים בקדירה כנגד החתיכה.
- כיון שיש הסוברים שנתינה לרותחים מועילה במקום מליחה גם לבשר ולא רק לכבד ממילא נעשתה כאן חליטה להתירה53
- כיון שיש הסוברים בחתיכה שפולטת שאין משערים כנגד כולה אלא רק כנגד מה שנפלט ממנה ממילא לשיטתם יש שישים כנגד הפליטה.54
מה דין חתיכה ששהתה ג' ימים ונמלחה ובושלה עם חתיכות אחרות.
- ↩
ואינו דומה לשובר המפרקת שהיא מחיים כמובא בתשובת הרשב"א א' תסו בדעת הרא"ש (והרשב"א עצמו מחמיר בזה) וכן בתשובת הרא"ש (ב יז) כתב 'וגם לא מיקרי בה דם האיברים שפירש כיון שלא פירש ויוצא לחוץ'
- ↩
ומשמע להסבר זה שבשר שנמלח חלקית אינו אסור גם למחמירים בפירש ממקום למקום. אמנם ראה להלן בשפ"ד סימן עו (יג) שעל מה שהש"ך החמיר בצליה חלקית הוסיף להחמיר בנמלח חלקית לשיטת הרמ"א.
- ↩
ולא כאיסור שנפל על חתיכה שחציה בתוך הרוטב שאין אומרים בה חנ"נ בשאר איסורים
- ↩
במשזב"ז כתב שאין טעם זה עיקר כיון שבדרבנן לא חוששים לזה.
- ↩
זוהי דעת הרשב"א בתוה"א ב"ג ש"ג ואילו דעת הרמב"ם שלבשר לא מועילה חליטה אלא שחייבים לחלוט אותה בנוסף למליחה כמובא להלן סעיף יט.
- ↩
זוהי דעת הראב"ד בתשובות ופסקים סימן צב (וכן תמים דעים ז) שכתב: 'ולענין שאר החתיכות אי משערינן בדידה או במאי דנפק מינה. הלכה זו רופפת בידינו שאין לנו ראיה להיתר אלא שאנו נוהגים בה היתר מפי רבותינו, ודעתי נוטה להתיר, ומעשים בכל יום אנחנו עושים בכפות וקערות של חלב שנכנסות לקדרה של בשר או בהפך, ואנו מורים בהם להתיר. גם מפי הרב יוסף בן פלאת ז"ל נעזרתי. ומזה הטעם כי כל דבר שהוא חוזר להיתרו אין משערים אותו בגופו. וכן הדין בחתיכה של בשר שאין אסורה אלא מטעם דם שהרי היא חוזרת להכשר ע"י מליחה הלכך אין משערין אותה אלא ביוצא ממנה ואין חושבים אותו כולו לאיסור אלא שאומדים אותו יפה שלא יבא לידי ספק.'
וראה שו"ע צח, ד שפסק לגבי כלים שמשערים בכולו.
- ↩
כלומר שלא נחמיר גם בפירש ממקום למקום בתוך החתיכה וגם בחומרת הגאונים בשהה ג' ימים.