התחברות
סיכום הלכות מליחה מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ד: תתאה גבר במליחה
הרב ירון אליה
סעיף ד: תתאה גבר במליחה
האם במצב של טמא מליח וטהור טפל יש דין תתאה גבר להקל. הסבר באיזה מקרה בדיוק קיים הספק ומה הדין בזה.
יש להקדים ולומר שכששתי החתיכות כחושות אז להלכה בכל אופן אין נאסר אלא כדי קליפה ולכן דיון זה שייך דווקא כשאחת החתיכות שמנה שאז נאסר הטהור בשישים, כמובא בשו"ע סימן קה (סעיף ט)141.
ועוד יש להעיר שנידון השאלה אינו במציאות ששתי החתיכות מלוחות שאז ברור שאין נפק"מ בדין תתאה אלא דווקא בנידון דידן שהאיסור הוא מלוח וההיתר תפל.
ולכן השאלה היא האם במציאות שההיתר התפל למטה נקל ונומר שדינו כצונן למטה שם אומרים תתאה גבר ולכן יאסר רק כדי קליפה אפילו שאחת מהם שמנה.
ובדין זה נחלקו הראשונים:
- תוספות(קיג א ד"ה 'טהור מליח'), רא"ש (סימן מח) כתב'גבי מליח כרותח לא שייך לא עילאה גבר ולא תתאה גבר'
- אבל הרשב"א (קצר בית ד שער א) לאחר שכתב שבשמן אוסר כולו כתב: 'אם היה הטהור התפל למטה והטמא המליח למעלה אינו אוסר את התחתון אלא כדי קליפה, שהטהור שהוא התחתון צונן וגובר ומצנן את העליון ואינו בולע אלא כדי קליפה'
ובסימן קה (סעיף יא) פסק השו"ע כרשב"א שאם התפל למטה די בכדי קליפה כדין תתאה גבר ואפילו שאחד מהם שמן. ואילו הרמ"א שם פסק כתוספות שאין במליחה לעולם דין תתאה גבר וממילא כל שאחד מהם שמן נאסר ההיתר בשישים כמובא שם (בסעיף ט).
וכן פסק השו"ע כאן 'הא דאמרינן דאינו אוסר אלא כדי קליפה, היינו כששתיהן כחושות, אבל אם אחת מהן שמינה, אפילו אם חתיכת הטריפה כחושה וחתיכת הכשירה שמינה, מפעפע האיסור בכולה אם היתה הטריפה המלוחה למטה, משום דתתאה גבר'.
והרמ"א הפנה לדבריו בסימן קה שם כתב שאין דין תתאה גבר במליחה.
- ↩
הרשב"א (הובא בב"י ק"ה יא ד"ה 'וכתב הרשב"א') כתב לאסור בכולו 'כשהיה הטמא שמן' והוסיף הב"י שהוא הדין כשההיתר שמן.