סעיף טו: בשר שנכבש במים קודם מליחה

מה דינו של בשר שקודם מליחה שהה במים מעת לעת. ומה הדין בבשר שכבר הודח.

מליחה וצליה לחתיכה שנכבשה

• ר"מ ושע"ד יש לאסור אותו לאחר מעל"ע כיון שהדם נבלע בבשר. אלא אם יש במים שישים כנגד החתיכות⁷⁷. שאז מותרת במליחה (ר"מ) . אך קודם מעל"ע מותר. וכן האו"ה אסר אותו אפילו בצליה(דרכ"מ לא)
• התוס'(הובא באגור אלף קצג) התירו⁷⁸במליחה כיון שהוא צונן. וכן נראה דעת הרשב"א שהתיר בשר שהודח בכלי שני קודם מליחה וכל שכן שיתיר בשריה בצונן (תשובת הר"מ).
• האגור בשם 'יש מתירין' התיר בשר זה בצליה.

החילוק בין דם שנטף על צלי שאינו יוצא בצליה

מה דין בשר שלא נמלח ונשרה במים מעל"ע ויש במים שישים כנגדו לסוברים שיש איסור דם בפירש בתוך החתיכה.

• רש"ל(הובא בש"ך סא, ט"ז לז) אסר גם כאן את החתיכה מאותו טעם וכתב שמה שהתיר הר"מ בזה אפשר שסובר כרא"ש שמקל בפירש בתוך החתיכה.
• הרמ"א(ת"ח כלל ג) התיר את החתיכה במליחה כדברי הר"מ 'דלא אמרינן כבוש כמבושל לכל דבר רק שבולע ומפליט (מבחוץ) אבל אינו מבלבל טעם החתיכה כמו ברוטב' ועוד שהאיסור של פירש בתוכו אינו אלא מנהג.וכ"כ הט"ז (לז) להקל.
• הש"ך (סא)התיר כשיש שישים דוקא בצלי⁸². והוסיף שלמתירים כאן במליחה זה אפילו מלוכלך בדמים כיון שהם בטלים במים.

מה דין חתיכה שלא נמלחה ונפלה לנהר זורם ושהתה שם מעל"ע.

האם יש להחמיר בדיו שריה מעל"ע שיאסר בכ"א שעות מדין טעות של יום המעונן.

• הטעם הראשון שם הוא מצד שבשר ששהה אינו אלא חומרת הגאונים ולטעם זה כתב כאן (ס"ק לד) שאולי יש להחמיר בנידו"ד כיון שכבוש אסור מדין תורה⁸³(כמובא בפמ"ג במבוא)
• ולטעם השני,שהחמירו דווקא בטעות של שעה ביום ולא באורך של תהליך יש להקל גם כאן.

---

1. ובאו"ה כתב שאין צורך לשער כנגד כל החתיכה כיון שאין החתיכה מוציאה דם אלא רק נבלע הדם שעליה. אך בדרכ"מ (לב) דחה דבריו.

   ↩

2. אפשר שכוונתו לסברת ר"ת המובאת במרדכי שרק לאחר ג' ימים דינו כמבושל (ראה ב"י קה א וראייתו מקנקנים של גויים שבולעים ופולטים בג' ימים - ע"ז לג.) ושוב ראיתי שכ"כ בהגהות בית יוסף כאן: 'אפשר שטעמא דלא מיקרי כבוש כמבושל אלא בשהה ג' ימים, וכמ"ש המרדכי בשם ר"ת ולפי זה אם נשתהה ג' ימים אף לדעת התוס' אסור. או אפשר דס"ל דאף על גב דכבוש הרי הוא כמבושל, הכא יש לו תקנה במליחה, וכדעת מהר"ם שמביא רבינו המחבר לפנינו'.

   ↩

3. כתב יש אוסרים אבל לא הביא שיטה אחרת בשו"ע.

   ↩

4. בש"ך משמע שחוזר בו אמנם בנקוה"כ שוב כתב שדברי המחבר כפשוטם.

   ↩

5. וראה בש"ך סימן עו אות ט שהסביר שדם שע"פ החתיכה אינו דם בעין ממש וכ"כ בשפ"ד א' בשם הרשב"א שרק לכתחילה דינו כדם בעין ובדיעבד דינו כדם פליטה וממילא אתי שפיר דעת השו"ע.

   ↩

6. אמנם בבשר שנצלה מעט פחות מכדי אכילה כותב הש"ך (עו יג) שאסור לאכילה כיון שהדם שבו פירש ממקום למקום בתוכו, ולכאורה גם כאן שנכבש במים לא יצא בצליה כל דמו והיינו חושבים לאסור אלא שיש לחלק (שפ"ד) ונראה כוונתו שכאן אפילו כשאין שישים כנגדה יש מתירים בצלי לכן לא נחמיר כשיש שישים כדברי הש"ך.

   ↩

7. וכ"כ ברא"ש מסכת עבודה זרה פרק ב סימן כ. והוסיף שבבשר וחלב רק דרך בישול אסרה כמובא בפסחים מד ב ואיסור כבוש שם מדרבנן.

   ↩
עמוד הקודםעמוד הבא