ובכל אופן אין פה קולת 'אין מליחה לכלים' (המובאת ברמ"א קה יב) שהיא נאמרה רק לגבי הפלטת איסור מהכלי אבל הבלעה בו נעשית גם במליחה ראה ט"ז ס"ק לט.

בשיעור הזמן שציר נחשב מבושל לאסור כולו כתב השו"ע בסימן קה סעיף א שהוא כשיעור 'שיתננו על האור וירתיח ויתחיל להתבשל' (ובאחרונים שיערו זאת בין 6 ל- 18 דקות. ראה דרכ"ת קה, מב) אמנם כדי קליפה אוסר מיד כמובא שם בסעיף ט, ואם היה שמן יכול לאסור את כולו מיד. ולרמ"א מתיחסים לכל חתיכה כשמנה כמובא בסימן ע סעיף ו'. אמנם בכלים בכל אופן אוסר רק כדי קליפה כמובא ברמ"א צח ד.

כלומר למרות שהמלח אינו נחשב כבר רותח להבליע בבשר, די בו להוות מכשול טכני בפני הדם למנוע בליעה שלו בבשר.

כלומר אפילו אם הבשר אינו רותח מהמלח, ציר היוצא ממנו רותח וראה עוד בסעיף כ' הדעות בזה.

והרי מליחה אוסרת מיד כדי קליפה? אלא שנראה שסובר שבתחילה אין אפשרות בליעה מהסיבות שפורטו בתוס' אך לאחר זמן יוצא ציר שדינו כמליח לשיטתו להלן סעיף כ' וממילא אז חוזר הדם ונבלע. ולפי זה אפשר שלגבי כלי חלבי יאסר מיד מהבשר כיון שלא קיימים בו טעמי התוס' הנוגעים רק לדם.

כמובא להלן בסימן ע סעיף ב לענין טהור מליח וטמא טפל.

ובפשיטות מדובר שלא שהה מעת לעת ולכן אינו נאסר מדין כבוש ודנים רק במלח.