סעיף ח: הדיח בכלי בלי שטיפה או ניפוץ תחילה
מה דין כלי שהדיחו בו הדחה בתריתא, ללא ניפוץ ושטיפה תחילה. והאם יש נפק"מ אם הקדימו להניח את החתיכה קודם מי ההדחה.
כשהניח החתיכה בכלי עם מים
כתב הטור 'בין אם מלח במלח גס או דק ולא נפצו או לא נשטף במים תחלה אין לאסור, כי המים שבכלי מבטלין כח המלח ולא חשוב כרותח לאסור הבשר' וכתב הב"י שדבריו נכונים בטעמם.
וכ"פ בשו"ע 'אם לא ניפץ המלח שעליו ולא שטפו, אין לאסור, כי המים שבכלי מבטלין כח המלח'.
והוסיף הרמ"א שאפילו יש מים מועטים מותר. ומועטים הכוונה לפחות שהם מרובים מהמלח (ש"ך ע, נ)
אם הניח בכלי נקי קודם נתינת המים
לדברי הטור והשו"ע לעיל שתלו ההיתר בביטול כח המלח על ידי המים שבכלי משמע שאם לא לא יהיו שם מים יאסר הכלי.
התוס' (חולין קיב ב 'דגים רפו קרמיהו') דן מדוע אין הדם שנפלט במליחה חוזר ונבלע בחתיכה. ונתן בזה כמה סברות:
- מיעוט הדם - לפי שמועט הוא הדם הבלוע במלח ואינו יכול עוד לזוז משם.
- חולשת המלח - אחר גמר פליטה לא חשיב כרותח דפסק כח המלח
- חולשת הדם - המלח שעל הבשר מעכב הדם (שמחוץ לו) מלהכנס בבשר
מכאן כתבו הראשונים כמה סברות מדוע לא יפסל הבשר והכלי בהנחת הבשר בכלי ריק לאחר המליחה:
- הגהות אשיר"י כתב שהכלי אינו נאסר כיון שהבשר כבר שהה שיעור מליחה (ואינו חשוב כרותח לתוס' לעיל תירוץ ב') ואין שם רק דם שבמלח (שהוא מועט ואינו יכול לזוז משם לתוס' לעיל תירוץ א).
- ראבי"ה כתב שאינו אוסר כיון שלאחר המליחה כבר פסק כח המלח והוא כצונן (כתירוץ ב).
וכתב המרדכי שלכן רגילים לשים החתיכה בכלי אפילו קודם המים. אמנם לכתחילה לא יתן הבשר תחלה בכלי כי ציר שיצא ממנו חוזר ונבלע בו ואסור.
- שע"ד כתב שאינו פוסל כיון שזהו זמן קצר מאד וגם שהה כבר שיעור מליחה (ואינו רותח כדלעיל) וכן הסכים בדרכ"מ (יב)
וכתב הרמ"א 'ויש מתירין אפילו לא היה מים כלל בכלי והניחו בו הבשר, דאין לחוש בשעה מועטת כזו שעוסקין בהדחת הבשר, ויש לסמוך עלייהו. ואין לחוש בכל זה רק בהדחה ראשונה, אבל לאחר הדחה ראשונה אין לחוש להתיר בקוצר הזמן כשע"ד ואפילו בכלי נקי הבלוע מאיסור'.
ומשמע שההיתר להניח בכלי הבלוע מאיסור הוא אפילו בבן יומו (ש"ך לג) כיון שאין מליחה לכלים להפליט (ש"ך פג. ודחה דברי השע"ד והעט"ז להחמיר)
הניח בכלי מלוכלך
אמנם בפירורי מאכל חלב יש להחמיר לרמ"א אם אין מעט מים בכלי שכתב בפירוש להתיר רק בכלי 'נקי' (ט"ז יח).
והרש"ל(יש"ש חולין ח פג) אוסר רק בחלב ממש או 'דבר לח וצלול, כמו חלב' ומתיר בפירורים אפילו לחים כיון שהמליחות היא בחתיכה ולא בפירוי החלה אין כח בפירורים להבלע.
מה הדין אם לאחר המליחה שרה את החתיכה במים בכלי חלבי מלוכלך קצת מחלב.
נחלקו הפוסקים האם במקרה כזה יש כח במלח להבליע את את החלב בבשר ולאוסרו.
- בהגשע"ד כתב שהכלי צריך הגעלה והבשר צריך שישים כנגד החלב שהיה בכלי. הובא בב"י.
- אך באו"ה כתב שכיון שהמים מבטלים כח המלח אינו נחשב כבר כרותח ואינו נאסר. הובא בדרכ"מ (יג)
וכ"פ הרמ"א בהג"ה להתיר. והוסיף שאפילו היו מעט מים בטל כח המלח ולא נאסר הכלי. ואפילו היה מלוכלך עדיין מהאיסור או מחלב אינו מבליע בחתיכה שבטל כח המלח בשל המים.
עמוד הקודםעמוד הבא