סיכום הלכות מליחה מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות

סעיף ח: הדיח בכלי בלי שטיפה או ניפוץ תחילה

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סעיף ח: הדיח בכלי בלי שטיפה או ניפוץ תחילה

מה דין כלי שהדיחו בו הדחה בתריתא, ללא ניפוץ ושטיפה תחילה. והאם יש נפק"מ אם הקדימו להניח את החתיכה קודם מי ההדחה.

כשהניח החתיכה בכלי עם מים

כתב הטור 'בין אם מלח במלח גס או דק ולא נפצו או לא נשטף במים תחלה אין לאסור, כי המים שבכלי מבטלין כח המלח ולא חשוב כרותח לאסור הבשר' וכתב הב"י שדבריו נכונים בטעמם.
וכ"פ בשו"ע 'אם לא ניפץ המלח שעליו ולא שטפו, אין לאסור, כי המים שבכלי מבטלין כח המלח'.
והוסיף הרמ"א שאפילו יש מים מועטים מותר. ומועטים הכוונה לפחות שהם מרובים מהמלח (ש"ך ע, נ)

אם הניח בכלי נקי קודם נתינת המים

לדברי הטור והשו"ע לעיל שתלו ההיתר בביטול כח המלח על ידי המים שבכלי משמע שאם לא לא יהיו שם מים יאסר הכלי34.
התוס' (חולין קיב ב 'דגים רפו קרמיהו') דן מדוע אין הדם שנפלט במליחה חוזר ונבלע בחתיכה. ונתן בזה כמה סברות:
  • מיעוט הדם - לפי שמועט הוא הדם הבלוע במלח ואינו יכול עוד לזוז משם.
  • חולשת המלח - אחר גמר פליטה לא חשיב כרותח דפסק כח המלח
  • חולשת הדם - המלח שעל הבשר מעכב הדם (שמחוץ לו) מלהכנס בבשר35
מכאן כתבו הראשונים כמה סברות מדוע לא יפסל הבשר והכלי בהנחת הבשר בכלי ריק לאחר המליחה:
  • הגהות אשיר"י כתב שהכלי אינו נאסר כיון שהבשר כבר שהה שיעור מליחה (ואינו חשוב כרותח לתוס' לעיל תירוץ ב') ואין שם רק דם שבמלח (שהוא מועט ואינו יכול לזוז משם לתוס' לעיל תירוץ א).
  • ראבי"ה כתב שאינו אוסר כיון שלאחר המליחה כבר פסק כח המלח והוא כצונן (כתירוץ ב).
וכתב המרדכי שלכן רגילים לשים החתיכה בכלי אפילו קודם המים. אמנם לכתחילה לא יתן הבשר תחלה בכלי כי ציר שיצא ממנו חוזר ונבלע בו ואסור.36
  • שע"ד כתב שאינו פוסל כיון שזהו זמן קצר מאד וגם שהה כבר שיעור מליחה (ואינו רותח כדלעיל) וכן הסכים בדרכ"מ (יב)37
וכתב הרמ"א 'ויש מתירין אפילו לא היה מים כלל בכלי והניחו בו הבשר, דאין לחוש בשעה מועטת כזו שעוסקין בהדחת הבשר, ויש לסמוך עלייהו. ואין לחוש בכל זה רק בהדחה ראשונה, אבל לאחר הדחה ראשונה אין לחוש להתיר בקוצר הזמן כשע"ד ואפילו בכלי נקי הבלוע מאיסור'.
ומשמע שההיתר להניח בכלי הבלוע מאיסור הוא אפילו בבן יומו (ש"ך לג) כיון שאין מליחה לכלים להפליט (ש"ך פג. ודחה דברי השע"ד והעט"ז להחמיר)

הניח בכלי מלוכלך

אמנם בפירורי מאכל חלב יש להחמיר לרמ"א אם אין מעט מים בכלי שכתב בפירוש להתיר רק בכלי 'נקי' (ט"ז יח).
והרש"ל(יש"ש חולין ח פג) אוסר רק בחלב ממש או 'דבר לח וצלול, כמו חלב' ומתיר בפירורים אפילו לחים כיון שהמליחות היא בחתיכה ולא בפירוי החלה אין כח בפירורים להבלע38.

מה הדין אם לאחר המליחה שרה את החתיכה במים בכלי חלבי מלוכלך קצת מחלב.

נחלקו הפוסקים האם במקרה כזה יש כח במלח להבליע את את החלב בבשר ולאוסרו39.
  • בהגשע"ד כתב שהכלי צריך הגעלה והבשר צריך שישים כנגד החלב שהיה בכלי. הובא בב"י.
  • אך באו"ה כתב שכיון שהמים מבטלים כח המלח אינו נחשב כבר כרותח ואינו נאסר. הובא בדרכ"מ (יג)
וכ"פ הרמ"א בהג"ה להתיר. והוסיף שאפילו היו מעט מים בטל כח המלח ולא נאסר הכלי. ואפילו היה מלוכלך עדיין מהאיסור או מחלב אינו מבליע בחתיכה שבטל כח המלח בשל המים.

  1. ובכל אופן אין פה קולת 'אין מליחה לכלים' (המובאת ברמ"א קה יב) שהיא נאמרה רק לגבי הפלטת איסור מהכלי אבל הבלעה בו נעשית גם במליחה ראה ט"ז ס"ק לט.

    בשיעור הזמן שציר נחשב מבושל לאסור כולו כתב השו"ע בסימן קה סעיף א שהוא כשיעור 'שיתננו על האור וירתיח ויתחיל להתבשל' (ובאחרונים שיערו זאת בין 6 ל- 18 דקות. ראה דרכ"ת קה, מב) אמנם כדי קליפה אוסר מיד כמובא שם בסעיף ט, ואם היה שמן יכול לאסור את כולו מיד. ולרמ"א מתיחסים לכל חתיכה כשמנה כמובא בסימן ע סעיף ו'. אמנם בכלים בכל אופן אוסר רק כדי קליפה כמובא ברמ"א צח ד.

  2. כלומר למרות שהמלח אינו נחשב כבר רותח להבליע בבשר, די בו להוות מכשול טכני בפני הדם למנוע בליעה שלו בבשר.

  3. כלומר אפילו אם הבשר אינו רותח מהמלח, ציר היוצא ממנו רותח וראה עוד בסעיף כ' הדעות בזה.

  4. והרי מליחה אוסרת מיד כדי קליפה? אלא שנראה שסובר שבתחילה אין אפשרות בליעה מהסיבות שפורטו בתוס' אך לאחר זמן יוצא ציר שדינו כמליח לשיטתו להלן סעיף כ' וממילא אז חוזר הדם ונבלע. ולפי זה אפשר שלגבי כלי חלבי יאסר מיד מהבשר כיון שלא קיימים בו טעמי התוס' הנוגעים רק לדם.

  5. כמובא להלן בסימן ע סעיף ב לענין טהור מליח וטמא טפל.

  6. ובפשיטות מדובר שלא שהה מעת לעת ולכן אינו נאסר מדין כבוש ודנים רק במלח.

עמוד הקודםעמוד הבא