התחברות
סיכום הלכות מליחה מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ד, ה: דרך המליחה
הרב ירון אליה
סעיף ד, ה: דרך המליחה
מהי כמות ודרך נתינת המלח שיש לתת להכשר הבשר. מהו הדין לכתחילה ובדיעבד לשיטות השונות ולהלכה.
שיטות הראשונים באופן מליחת הבשר
למסקנת הב"י אין מחלוקת בין הרא"ש לרשב"א בשיעור המליחה ומוסכם שלכתחילה צריך למלוח מכל הצדדים וכן בתוך גוף העופות.
ובדיעבד חתיכה שלא נמלחה רק מצד אחד אינו מעכב ויכול לבשל כך. וכן פסק בדרכ"מ בהפסד מרובה או בערב שבת.
ובאו"ה חילק שאם נמלח בשני צדדים אבל בצורה חלקית התיר בדיעבד (כלל ג). אך אם לא נמלח בשני צדדים אסר אף בדיעבד (כלל ז). וכתב שאם עבר יום מהמליחה שוב לא תועיל גם מליחה מלאה (כיון שאז כבר נסתתמים פתחי הפליטה).
אך בתחילה הוצגה בב"י המחלוקת כך:
- לרא"ש ולר"ן צריך להקפיד שכל חיצוניות הבשר תהיה מכוסה במלח. ובעופות שיש להם תוך למלוח גם מבפנים וזה פשט דברי שמואל בחולין קיג א 'אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה'
- לרשב"א המדד הוא שגוף הבשר הופך להיות מלוח באופן שלא ראוי להאכל כך, ואין הכרח שבכל מקום בהיקפו יהיה מלח וגם אין הכרח למלוח עוף מבפנים. והסברא בזה שהרי גם בחתיכות עבות ביותר די לנו במליחה מבחוץ.
- ונחלקו הראשונים בהבנת קולת הרשב"א:
- להבנת הטור: סברת הרשב"א היא אפילו לכתחילה ואין צורך לכסות את כולה כלל.
- להבנת רי"ו: סברת הרשב"א היא רק בדיעבד ולכתחילה מודה שצריך לכסות את כולה רק שאין צריך לשים מלח 'כבנין'. אמנם בעופות נראה שגם לכתחילה אין צריך למלוח מבפנים.
- ולהבנת הר"ן ברשב"א גם בעופות יש לכתחילה למלוח מבפנים (וכאמור כך גם מסקנת הב"י).
- לסה"ת נדרשים שני התנאים גם מליחה מכל הצדדים וגם שאינו נאכל מחמת מלחו וכן תמיד צריך מליחה מבפנים ואפילו לטלה (וכן נראה ממעשים דר' יהודהוה"ר אביגדור)
- וסמ"ג בשם הריב"א כתב שבנוסף לנתינת מלח מכל הצדדים צריך גם לשפשף היטב ע"מ להבליע המלח בבשר.
פסיקת ההלכה
השו"ע(ד) פסק כמסקנתו ברשב"א וברא"ש להחמיר בדרך המליחה לכתחילה ולהקל בדיעבד 'יפזר עליו מלח שלא ישאר בו מקום מבלי מלח, וימלח כדי שלא יהא ראוי לאכול עם אותו מלח, ואינו צריך להרבות עליו מלח יותר מזה. ומולחו משני צדדים. ועופות צריך למלחם גם מבפנים, ואם לא מלחם אלא מבפנים או מבחוץ, וכן חתיכה שלא נמלחה אלא מצד אחד, מותר'.
הרמ"א פסק כתרומת הדשן להחמיר בדיעבד במליחה 'ויש אוסרים אפילו בדיעבד, והכי נהוג, אם לא לצורך. ודוקא אם כבר נתבשל כך; אבל אם לא נתבשל עדיין, לא יבשלנו כך, אלא אם הוא תוך י"ב שעות שנמלח יחזור וימלח צד השני שלא נמלח עדיין ויבשלנו אחר כך, ואם הוא אחר י"ב שעות, אזי יצלנו דנורא משאב שאיב ואין הצד שנמלח כבר בולע מצד שלא נמלח'.
כל שלרמ"א בדיעבד צריך מליחהשוב ואפילו כשנמלח משתי צדדים רק שהיו מקומות בלי מלח27. ורק אם כבר נתבשל והוא 'לצורך' מותר כמות שהוא (ט"ז יד: בהפסד מרובה)
אמנם הש"ך(כא) כתב בדעת הרמ"א שאם נתבשל אין לו תקנה וההיתר הוא כשלא נתבשל ויש הפסד מרובה שימלח שוב. אך האחרונים העלו כהסבר הט"ז (כה"ח אות פ).28.
החומרא לאחר י"ב שעות מהמליחה נובעת מכך שכבר נסתתמו נקבי הפליטה של הבשר בגלל סיום פליטת הציר, ולכן שוב לא תועיל מליחה ויש רק לצלותו.
חתיכה שהודחה לאחר מליחה
ואם החתיכה הודחה אפילו תוך י"ב שעות כתב הש"ך (כב) שגם נסתמים הנקבים ושוב לא מועילה מליחה.
אך הט"ז (טו) סובר שבצירוף דעת השו"ע להקל בכל אופן בנמלח מצד אחד אין להחמיר בזה כאן. וכן ניתן להקל במליחה אפילו כששהה י"ב שעות29 וראיה מהרמ"א (עה א) שהקל בחלחולת שלא מלחה היטב לחזור ולמלוח אותה ולא הגביל בי"ב שעות.
כשיש חתיכות גדולות למליחה האם יש לחתוך אותם קודם מליחה כדי שתהיה מליחה יעילה.
כתב הט"ז (יט) שנחלקו בזה הרשב"א והמרדכי והלכה להקל כרשב"א שאין צריך לחתוך חתיכה עבה לשניים קודם מליחה.
וכן משמע מהב"י שהביא דברי הרשב"א בזה ללא חולק.
חתיכה שנחתכה אחר מליחה קודם בישול, האם חייבת בהדחה ומליחה שנית.
שאלה זו תלויה בשאלה האם לאחר מליחה נשאר דם בתוך חתיכת הבשר.
- דעת הרא"ה (בדק הבית ג, ג עב, ב) 'אין המליחה באה אלא להפליט הדם הקרוב על פני הבשר ולא להפליט מה שבתוכו ... ולפי זה חתיכת בשר שנמלחה והוכשרה לקדרה אסור לחתוך אותה כשנותנה בקדרה אא"כ מולח מקום חתך'30.
- וכן דעת הרמב"ם (מ"א ו, י) שחייב חליטה לאחר המליחה וכתב 'ומשליכו מיד לתוך מים רותחין אבל לא לפושרין כדי שיתלבן מיד ולא יצא דם
- אמנם הרשב"א (תוה"ב שם) כתב שמועיל לחתיכה מליחה אפילו מצד אחד ולשיטתו כל הדם יוצא מהחתיכה בעומקה על ידי המליחה. ושוב גם אין לחשוש בחיתוך. וכו כתב בתשובה (א, רסה) 'ירך של שור עבה כזרת במליחת שני צדדין סגיא. ואפילו תחזור ותחתוך ממנה קצת אין צריך למלוח מקום חתך. שאנו רואים שעל ידי המליחה נפלט כל הדם אפילו שבאמצע'.
כתב השו"ע(סעיף ה') כרשב"א 'אחר שנמלחה החתיכה, אם חתך ממנה אינו צריך לחזור ולמלוח מקום החתך'.
ומדובר אחרי שיעור מליחה שאז ממילא יצא הדם בכל החתיכה. ט"ז טז.
- ↩
והב"ח מתיר דיעבד כשמלח מכל הצדדים ורק יש מקום בלי מלח וכן נוהגים. ש"ך כ. וכ"כ הט"ז יד להתיר אפילו שלא בהפסד מרובה בשם או"ה ורש"ל
- ↩
וכתב שם הכה"ח: ומה שכתב הש"ך ס"ק כ"א כתב עליו המנחת יעקב דדבריו אינם ברורים ולשון הרב בהגה אינו סובל פירושו כלל יעו"ש.
- ↩
כי יש בזה כמה סברות להקל א. לשיטת הגאונים חתיכה פולטת מעת לעת ולא י"ב שעות כרשב"א. ב. אמנם הרמ"א בתורת החטאת כלל ו דין ה כתב שהדחה סותמת נקבי הפליטה אבל המנחת יעקב שם העיר שזה חידוש של הרמ"א ואפשר שהרמ"א עצמו חזר בו בסימן ע סעיף ו' שכתב בחתיכה שנפלה לציר תוך יב שעות ממליחה שידיחנו ויפלטנו, ומוכח משם שהדחה אינה סותמת. אמנם הש"ך שם ס"ק לט חילק ששם מדובר בהדחה קלה לצורך העברת לכלוך הציר בלבד שאינה סותמת אך הדחה שלאחר מליחה סותמת כמובא בדבריו כאן.
- ↩
וסיים ' או שנמלחה כדי שיעור מליח כרותח' ואפשר שיש לו קולא בשיעור מליחה לקדרה ומזה יצא לו חומרא בדין חיתוך.