התחברות
סיכום הלכות מליחה מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ג: פרטים בשיעור בשישים
הרב ירון אליה
סעיף ג: פרטים בשיעור בשישים
האם בעוף שהסירו ראשו וקצוות רגליו יש שישים כנגד הלב הדבוק בו. ומה הדין כשפשטו עור העוף. ומה הדין בבהמה.
כתב הטור בשם הרא"ש והמרדכי בשם ראביה 'קבלתי בבירור שיש בעוף שלם ששים כנגד דם שבלב'
וכתב בתה"ד שאין הכוונה דווקא שלם לגמרי אלא אפילו אם הסירו ראשו וקצוות רגליו (כפי שנוהגים לבשלו) יש בו שישים כנגד הלב, שאין משערים בצמצום. וכן כתב בדרכ"מ בשם הארוך והעיר שכל זה בעוף אבל בבהמה אין שישים כנגד לבה. וכ"פ הרמ"א.
והט"ז (ט) הביא בשם מהר"י מינץ להקל אפילו בלי כנפיים ורגליים כלל שיש שישים כנגד הלב.
ולאחר הפשטת העור
כתב הש"ך (טז) בשם רש"לשאווז שהופשט עורה אין בה שישים כנגד הלב. ובסעיף י"ט כתב כך לגבי עוף.
והט"ז (ט) כתב לגבי אווז שגם בלא העור עליה יש להקל שהרי גם בתרנגולת אמרו כן ושם העור דבר מועט. ובהגהות ב"י כתב שהט"ז חולק על רש"ל אך במשבצות זהב שם כתב שמדובר שיש עוד צד קולא ואינו חולק.
באלו מהמקרים הבאים מצטרף ההיתר לשיעור כנגד הלב. א. שאר הבשר שבקדרה להתיר לב שדבוק בעוף. ב. ביצים שבקדרה והלב אינו דבוק. ג. בשר שמלאו בו את העוף ד. תערובת בשר וביצים שמלאו בו את העוף.
- לב דבוק בחתיכה: נושא זה תלוי במחלוקת שו"ע ורמ"א בדין חנ"נ בשאר איסורים כמובא בסימן צב (סעיף ד) שלמחבר הכל מצטרף לשישים. ולרמ"א מה שדבוק בלב נעשה נבלה וצריך בקדרה שישים כנגד כולו.
ועוד החמיר הרמ"א שגם כשיש שישים הלב עצמו אסור כדלעיל סעיף ג.
- ביצים: לדעת הרמ"א (ס"ס עג. וש"ך שם כד) והט"ז במסקנה דינם ככל שאר הקדרה להצטרף לשיעור שישים כשאינו דבוק אלא מונח בתוכו. אמנם לרש"ל יש לחלק בזה מספר חילוקים:
- כשמולאו בתוף העוף: כתב הט"ז (י) בשם רש"ל (יש"ש ח נ. וכן שאר הסעיפים) שהביצים אינם מצטרפים לשיעור כיון שהם נקרשים ומעכבין, ואינו פולט כראוי, ונעשה המילוי נבילה, ונאסר, (לשיטת הרש"ל שגם כשלא דבוק בתולדה נעשה נבלה. ולש"ך אינו) ואח"כ נאסר כל מה שבקדירה, אם אין שם ס' נגד העוף (עם המילוי)
- וכשמולאו בין עור לבשר: אינם מצטרפים אבל לא נעשים איסור.
- בשר שמילאו בו את העוף דינו כשאר הבשר שבקדרה.
- תערובת בשר וביצים:
- בבשר שלא נמלח: הכל כבשר (ולא ככל-בו שכתב שהמילוי אסור בכל אופן. ט"ז שם)
- בבשר שנמלח: הכל כביצים כיון שהמלח גורם שיקרש.
האם חומרת הרמ"א באיסור דבוק הוא גם כשנדבק בו תוך כדי הבישול.
לדעת הרש"ל (יש"ש פרק ח סימן מט) משמעבמרדכי שאפילו אם ניתן בקדרה תחילה בנפרד ונדבק בו תוך כדי הבישול צריך שישים כנגד הלב במה שדבוק בה בלבד.
ולש"ך (יז) אין הכרח להסביר כך דברי המרדכי ודין דבוק קיים רק כאשר הוא דבוק בתולדה (ראה שפ"ד)וכשאינו בתולדה כל הקדרה מצטרפת לבטל.
עמוד הקודםעמוד הבא