הלכות מליחה סעיף ו: משך המליחה | עיתים לתורה

הלכות מליחה

שיתוף

סיכום הלכות מליחה מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות

סעיף ו: משך המליחה

רא"ש (חולין ח, לג) ורשב"א (תוה"א ג, ג עג, ב): שיעור המליחה הוא כשיעור צליה שלה.
רמב"ם (מ"א ו, י) , רש"י (ספר האורה ב קנ): כדי הליכת מיל.
רי"ף (חולין מב, ב): כשיעור הזמן הנדרש לשחיטה, הפשטה וניקור של הבהמה.

לגבי הנפק"מ בין השיטות:

בהסבר הרמב"ן אין חילוק בין השיטות ושיעור צליה שווה לשיעור הליכת מיל.
אך בהגהות אשירי הסביר ששיעור צליה תלוי בגודל החתיכה משא"כ הליכת מיל. וממילא הדעות חלוקות. (וכ"כ א"ז ושע"ד)

תרומת הדשן כתב שהמנהג הוא שעה אחת וזהו כשיעור צליה של חתיכה מצויה.

כתב הב"י שלכבוד שבת או אורחים³¹ ניתן להקל כרמב"ם שהוא 18 דקות

אמנם בשו"ע הביא רק את דעת הרמב"ם וכתב 'שיעור שהייה במלח אינו פחות מכדי הילוך מיל, שהוא כדי שלישית שעה בקירוב'.

הרמ"א בדרכ"מ ובהג"ה פסק שלכתחילה יש לנהוג כתרוה"ד ולמלוח שעה ואין לשנות. ובדיעבד (שכבר נתבשל. ש"ך כו) או לצורך שבת ואורחים מותר למלוח כשיעור מיל.

וכן מנהג הספרדים כרמ"א לכתחילה להמתין שעה (זבחי צדק מה, ילקו"י עמ' שכב)

ובדגמ"ר כתב שאם נמלח מחצית השעה³² מותר גם אפילו שלא בהפסד ולא נתבשל עדיין (פת"ש יב).

הגהש"ד (הובא בב"י) סבר שיש להקל בזה כיון שההבהוב מועיל קצת וכיון שבגמ' הוזכר רק מליחה ולא הוזכר שיהוי. אך הב"י כתב שאין דבריו נכונים.

בפת"ש יג הביא מחלוקת האם הזמנת חברים היא בכלל אורחים שיש להקל להם או דווקא אנשים שראוי לכבדם (תלמידי חכמים או עשירים בעלי מעשים טובים) וסיים שלכתחילה לא יזמין חבירו אם יודע מראש שצריך להקל בשל כך. ואם הזמין יקל כדברי הסולת למנחה טו, ג ששייך ביוש יותר כשמזמין לסעוד אצלו מאורח 'שאוכל עמו כל שמוצא'.
↩
וכן דעת הספרדים. זבחי צדק שם. אם בגלל ששיעור מאכל בן דורסאי לרמב"ם הוא חצי בישולו וה"ה למליחה ואם בגלל שמיל לרמב"ם הוא כד' רגעים. ילקו"י שם.
↩