התחברות
סיכום הלכות מליחה מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף א - הדחה שקודם מליחה
הרב ירון אליה
סעיף א - הדחה שקודם מליחה
מהם ההבדלים ביו דם בעין לדם פליטה.
- משרק שריק – מחליק על פני הבשר ויוצא מהכלי הנקוב.2
- איידי דטריד למפלט לא בלע – אינו בולע דם חיצוני כל עוד הבשר עסוק בפליטה מעצמו.3
- כבולעו כך פולטו – יוצא במליחה אם נבלע.4
מהם טעמי ההדחה שקודם מליחה.
טעמים הנוגעים לחשש בליעה:
- רא"ה: כדי שלא יבָלע הדם שנפלט חזרה בבשר לאחר סיום פליטת הציר הבלוע בו5.
- סמ"ק, שערי דורא: ללא הדחה, המלח יבליע את הדם החיצון שהוא דם בעין לתוך החתיכה.
- רא"ש: לרכך את הבשר כדי שדם הפליטה יצא בשטף, אחרת תהיה לו אפשרות להבלע חזרה אפילו תוך כדי הפליטה6.
טעמים הנוגעים ליעילות המליחה:
- מרדכי: כדי שהמלח לא יבלע מהדם החיצון ושוב לא יהיה יעיל להפליט הדם שבחתיכה.
- י"א במרדכי: שיתרכך גוף הבשר ויהיה כשיר לפלוט הדם (כהבנת הש"ך בר"ן).
- ר"ן: כדי שיתרכך הבשר ויהא כח במלח להפליט הדם. וכתב בב"י שכן נראה דעת הרא"ש. להבנת הש"ך מדובר בגוף הבשר (כי"א במרדכי) ולהבנת הפמ"ג רק פני הבשר.
מהם הנפק"מ בין טעמי ההדחה. פרט לפחות ארבעה שהובאו בנו"כ.
הדין בדיעבד כשלא הדיח קודם מליחה
כשהודח הדחה מועטת
חתיכה שהודחה ושוב נחתכה בסכין
חתיכה שנשרתה כשחלקה מחוץ למים
האם מותר לשרות חתיכה בכלי שני שהיד סולדת בו קודם מליחה. או לאחר מליחה קודם הדחה.
שריה בכלי שני קודם מליחה
שריה בכלי שני לאחר מליחה קודם ההדחה השניה
האם מותר להשתמש שימוש אחר בכלי ששורין בו בשר במים קודם מליחה.
כלי שהשרו בו בשר זמן קצר
כלי שהשרו בו בשר מעת לעת
האם מותר למלוח בשר קפוא. ומה הדין אם לאחר המליחה נמצא שמרכז הבשר עדיין קפוא.
בשר קפוא
תקנה לבשר שנמלח קפוא
- בלוית חן כתב שאין לו תקנה ולא תועיל לו מליחה שנית כיון שהדם בהיקף החתיכה כבר נפלט וממילא לא יפלוט את הדם הפנימי.
- בתשובת הר כרמל כתב שאין לאסור וגם אין לחשוש שהדם הפנימי יבלע בהיקף החתיכה שנמלחה כבר.
- ובגבעת שאול חילק כך:
- אם לא הודח: ידיח הדחה קלה וימלחנו.
- ואם הודח היטב אין לו תקנה לבישול 11 ויכול לצלותו. אך אם מלחו שוב אסור גם לצלי 12.
- ↩
מקור ההיתר הוא בצליה של כבד על בשר (חולין קיא א) וראה בסימן ע' (ע"פ חולין קיב תוס' 'ודגים') מחלוקת רש"י ור"ת בטעם ההיתר למלוח חתיכות זה על זה. ולהסבר ר"ת ההיתר הוא מצד משרק שריק אך רש"י שם מסביר מצד שטרודים לפלוט וממילא נראה שלא סובר 'שריק' במליחה.
- ↩
וראה בסימן ע סעיף ו שלרש"י אפילו פולטת ציר לא בולעת (וכן דעת הש"ך בהסבר הרמ"א) ולדעת הי"מ רק ביציאת דם לא בולעת וביציאת ציר בולעת גם כשפולטת (וכן דעת הט"ז בהסבר הרמ"א).
- ↩
וראה שם דעות שלר"ן דווקא אותו דם שנמצא בו בטבעו נפלט. לתרומות כל דם נפלט ובלבד שיש לו גם דם משל עצמו, לי"מ די שיש לו ציר משל עצמו ולמקצת. רבותיו של הרשב"א מליחה מועילה בכל אופן אפילו אין לו דבר משל עצמו לפלוט.
- ↩
ומכך שחשש לבליעה רק לאחר גמר הפליטה מוכח שאינו חושש לבליעת הדם בעין שעליו אלא לדם הפליטה. שהרי לדם בעין לא אומרים 'איידי דטריד למפלט לא בלע.
- ↩
אמנם דעת הרא"ש עיקרה מטעם יעילות שבאה לרכך הבשר אך משם מתגלגת לחשש בליעה. אך יש לחלק בין דעת הרא"ש לסמ"ק כיון שהרא"ש חושש לבליעה של דם הפליטה בעוד הסמ"ק חושש לבליעה של דם בעין. ונפק"מ לפליטה במליחה וראה בפמ"ג במבוא שכך דעת הרא"ש עצמו ולא רק דעת הי"א שמביא. אלא שחלוק עליהם ביכולת הדם לצאת.
- ↩
ולרא"ה שהבליעה היא של דם הפליטה, אינה יוצאת כי נבלעה אחר זמן פליטת הציר ושוב נסתתמו נקבי הפליטה.
- ↩
המרדכי כתב שאפילו בצונן הסכין מבליעה ומפליטה ולכאורה צ"ע שבד"כ נוקטים שדוחקא דסכינא הוא דווקא בצירוף חום או חריפות כמובא בסימן צו. ונראה שיש לחלק שהצורך בחום וחריפות הוא דווקא לפלוט טעם הבלוע בסכין אבל כשיש דם בעין לא צריך חום. וראה עוד בסימן פט סעיף ד במה שכתב השו"ע לאסור לחתוך גבינה צוננת בסכין של בשר והסביר שם ב"י בשם תשובות הרשב"א שפעמים ששומן של בשר קרוש על הסכינים. ונמצא שהאיסור בצונן הוא דווקא כשהנבלע בעין ולא כשבלוע בכלי (אבל בלוע בבשר אינו קשה לצאת כדם בכלי ודינו כדם בעין).
- ↩
וראה בדרכי משה שם סח ט שכתב בשם הארוך 'ואנחנו נוהגים דכלי שני אינו מבשל כלל אפילו היד סולדת בו ולא כמרדכי שכתב פרק כירה בשם ראבי"ה ור"מ ותוספות שכתבו דאע"ג דאינו מבשל מבליע ומפליט'. וראה באריכות לענין הבלעה בכלי שני בדברינו לסימן קה סעיף ב.
- ↩
ומשמע שהבליעה בכבוש מתחילה רק לאחר מעל"ע. ואינה מתחילה מרגע ראשון והופכת למשמעותית לאחר מעל"ע כפי שניתן היה להניח.
(אמנם שלא בכלים משמע בכנה"ג הגהב"י כאן שבולע מיד שכתב שלטעם שהדחה קמיתא באה להסיר הדם אין לשרות ללא שטיפה כיון שמיד נבלע קצת מהדם בחתיכה ומעל"ע נאסר כולו. וראה בנקה"כ סימן צג על ט"ז סק"ב שכתב בסופו שאין בליעה תוך מעל"ע לא בכלי חרס ולא במאכל)
- ↩
נראה שכוונתו שכל עוד לא הודח היטב לא נסתתמו נקבי הפליטה כרמ"א בת"ח ראה הדעות בזה בתורת חטאת כלל ו דין ה ודעות האחרונים בחכמת אדם שער איסור והיתר כלל לב סעיף כג.
- ↩
אפשר שחושש שאם ימלח תגרום המליחה שהדם בפנים יפרוש ממקום למקום מבלי יכולת לצאת וממילא לא תועיל לו כבר צליה.