התחברות
סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ג': תבשיל של בשר
הרב ירון אליה
סעיף ג': תבשיל של בשר
האוכל תבשיל של בשר מתי מותר באכילת גבינה
בגמ' (קה, ב) 'אמצעיים רשות, אמר רב נחמן: לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל, אבל בין תבשיל לגבינה – חובה'.
בגדר התבשיל המדובר נחלקו הראשונים:
- הרי"ף(חולין לז, ב) כתב לדחות דברי הלומדים מכאן להתיר בנטילה גבינה אחרי בשר כיון שרב חסדא (קה, א) כתב בפירוש 'אכל בשר - אסור לאכול גבינה'. וכל דברי רב נחמן באו לחייב נטילה בתבשיל שלאחר גבינה. ומוכח מדברי הרי"ף שאינו מבדיל בין תבשיל של בשר לבשר, ובכל אופן אסור לאכול אחריו גבינה אלא לאחר המתנה. וכן הרמב"ם לא הבדיל בין תבשיל של בשר לבשר. וכן דעת ר' שמואל(תוס' קה, ב 'לא שנו') שכתב 'בין תבשיל של בשר ... לגבינה של אחריו לא קאמר דאפילו בנטילת ידים אסור'.
- ר"ת (ספר הישר תע"ב) כתב שדינו של תבשיל בשר שונה מבשר כיון שאין בו ממשות הבשר אלא רק טעם ולכן מותר לאחריו תבשיל גבינה מיד. ולגבינה ממש צריך נטילה.59
- ר' יונה: מרק של בשר אינו כבשר שלא שייך הטעם של בשר שבין השיניים. (ולשיטתו הוא כתבשיל של בשר. ט"ז ה)
- ר' ירוחם: יש לחלק בין מרק צלול שניתן לראות שאין בו בשר ולא צריך המתנה. לבין מרק עב כגון עם ירקות וכיוצא בו שיש לחשוש שמא יש בו בשר ואינו נראה ולכן צריך להמתין אחריו.
הב"י(בסימן קעג) הביא מספר דעות לגבי תבשיל של בשר וכתב בשם המרדכי 'ראיתי מורי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים מטוגנים בשומן משום גזרה אטו בשר בחלב' וכתב עליו הב"י 'וכן נהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר' וכן הביא בדרכ"מ (ו) בשםאיסור והיתר הארוך (מ, ב) 'ונהגועכשיו להחמיר אפילו לא אכל בשר עצמו אלא אפילו תבשיל של בשר או שומן של בשר כבשר עצמו'.
אמנם בשו"ע פסק כר"ת: 'אכל תבשיל של בשר, מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה; והנטילה ביניהם אינה אלא רשות. אבל אם בא לאכול הגבינה עצמה אחר תבשיל של בשר, או הבשר עצמו אחר תבשיל של גבינה, חובה ליטול ידיו'60.
הרמ"א כתב 'נהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר, כמו אחר בשר עצמו, ואין לשנות ולפרוץ גדר'. (כדברי הב"י,ואו"ה והמרדכי).
ובכה"ח (נג) כתב בשם החיד"א והזבחי צדק שהמנהג להחמיר גם במרק צלול של עוף.
לגבי תבשיל אחר תבשיל כתב הרמ"א רק 'ויש מצריכים נטילה'.
אמנם בכה"ח (נז) כתב ' והאידנא נהוג גם בתבשיל של בשר ותבשיל של גבינה שלאחריו כאילו אכל בשר ובא לאכול גבינה ששוהין שש שעות. ובאכל תבשיל של גבינה ובא לאכול תבשיל של בשר להצריך נט״י וקנוח והדחת הפה. וכן נוהגין אף בבשר עוף. (כנה״ג בהגה״ט או׳ מ״ב. זב״צ או׳ ל״ד).
חילוקים נוספים למקלים בתבשיל (ונפק"מ להתיר תבשיל גבינה אחריו בנטילה):
שומן בשר או עוף: בדרכ"מ (ו) הביא מחלוקת בדין שומן:
- הגה"מ, או"ה בשם מרדכי: אפילו בשומן אווז אסור.
- 'שמעתי': רבים מקלים בשומן עוף ומחמירים בבהמה.
- סמ"ק(בהגהות סי' ריג אות ט)אפילו שומן בהמה מותר בקינוח והדחה שהוא כתבשיל.
להלכה הרמ"א כתבלגבי שומן של בשר ש'דינו כבשר עצמו' כפי שהביא בשם או"ה. והש"ך (יח) הביא מדבריו בתורת חטאת שהוא הדין לגבי שומן של עוף.
ורוטב של בשר כתב הב"י (קעג) בשם סמ"ק (סי' ריג הגה ד) 'צריך עיון ברוטב של בשר דכשיש בו בשר מושך המים בפה' והסביר הב"י 'דילמא הא דשרי לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר דוקא בכגון ביצים מטוגנים בשומן שאינם מושכים המים בפה כל כך אבל רוטב של בשר לא'. וסיכם בפמ"ג(משב"ז ה) שיש מחלוקת אם דינו כתבשיל או דומה לבשר עצמו והמחמיר תבא עליו ברכה. והוסיף שאם שהוא עב ויש בו מיחוי בשר דינו כמו בשר וצריך שש שעות.
ולאכול בשר לאחר תבשיל גבינה כתב הרמ"א להצריך נטילה אם נגע בידיו בתבשיל וכתב הש"ך (כ) שמבחינה זו תבשיל גבינה חמור מגבינה כיון שנדבק יותר בידיים ולכן אפילו ביום צריך נטילה.
- ↩
והרא"ש (ח, ז) הביא את דברי שמואל בסתם ואת דברי ר"ת לאחריו וכתב הטור שסובר להקל כר"ת.
- ↩
וכתב החיד"א (שיורי ברכה פט, כה) וראיתי להרב גנת ורדים י"ד כלל א' בסימן טו"ב, שכתב, דמרן חזר בו בש"ע וסתם להתרא, ומשמע אפי' רוטב של בשר שרי לאכול גבינה אחריו וכו'. ע"ש. ורחוק בעיני שחזר בו, דהתינח אם לא היה מנהג, אבל השתא דנהגו כך משום גדר, והוא מנהג פשוט בעולם, לא שייך חזרה.