התחברות
סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ו: המנהג בטיפת חלב שנפלה על קדרה
סעיף ו: המנהג בטיפת חלב שנפלה על קדרה
מהו המנהג בטיפת חלב שנפלה על קדרת בשר ובמה הוא שונה מעיקר הדין ומתי מותר לנהוג כעיקר הדין
כתבו הטור והשו"ע 'נהגו העולם לאסור כשנפלה על הדופן שלא כנגד הרוטב'.
והסביר הפרישה (כב) את החילוק בין עיקר הדין המובא בדברי הסמ"קלמנהג האוסר:
- בשם מורו כתב שמחמירים לאסור התבשיל אפילו כשיש שישים או שהמתין להוציא התבשיל לאחר צינון.
- ובדעתו כתב שהמנהג לאסור התבשיל גם אם עירהו מצד אחר ולא רק מהצד שנאסר שיש לחוש שהאיסור נמשך מצד לצד. (ומשמע שמתיר לאחר צינון ולא כרבו).
אמנם הש"ך (כד) כתב בשם מהר"י שנהגו להתיר בצינון. וכתב הפמ"ג שמשמע שדעתו להקל גם בהוצאת התבשיל מצד הריקן והעיר שיש להקל בזה רק בהפסד מרובה או בערב שבת.
לנהוג כעיקר הדין: וטעם החומרא במנהג כתב באו"ה (לא, ב. הובא בש"ך כה) שחוששים שהתבשיל עלה ונגע בסיר במקום שנעשה נבילה מהטיפה ונאסר166.
וממילא יש להקל להוציא כנגד הריקן במקרים הבאים, שבהם אפילו הרוטב עלה בטעות לא נאסר התבשיל:
- קדרה חדשה (שאז לא נעשתה הדופן נבלה) ויש שישים כנגד הטיפה.
- קדרה ישנה שאינה בת יומה (שהיא כקדרה חדשה וממילא צריך שישים)
- יש בתבשיל שישים פעמים שישים ואחת כנגד הטיפה.
ובכל אופן בכולם ימתין עד שיצטנן. (שלא יבטל איסור לכתחילה)
מה המנהג כשנפל החלב במקום הריקן כנגד האש
יש להקדים שהציור כאן בשו"ע הוא באופן שהיו הכירות והתנורים שלהם שהיה מצוי שהאש תהיה לצד הקדרה ולא בתחתיתה כמו אצלנו וממילא שייך מציאות שלמרות שהיא כנגד האש אינה כנגד הרוטב.
כשנפל מעט ו כנגד האש: כתב השו"ע 'אבל אם נפל כנגד האש (קןדם שהסירוהו מהאש. ט"ז כא) , מותר, שהאש שורפו ומייבשו, ודווקא בדבר מועט, כגון טיפה, אבל אם נפל הרבה, אין להתיר אפילו אם נפל כנגד האש, אא"כ כנגד הרוטב וע"י ששים.
ולגבי הקדרה כשנפל מעט כנגד באש כתב הרמ"א 'ואז הקדירה נמי שרי'
אמנם הש"ך(כו) העיר שבתורת חטאת (נו, ג) כתב הרמ"א לאסור את הקדרה לכתחילה. וכ"כ באו"ה (לא, ז) לאסור אפילו בכנגד האש והסביר 'ואין הקדירה עצמה167 יכולה לבטל טעם הטיפה בס' כמה שכתב בסמ"ג דדוקא חתיכה שיש לה טעם מעצמה אינה נ"נ אלא בנ"ט אבל קדירה שאין לה טעם מגופה אפי' כשנכנס בה איסור משהו נ"נ... ואפי' בטיפה קטנה מאד דשמא נשאר הטיפה בדופן הקדירה ולא פלטה לתוך הכלי כלום.'
כשנפל הרבה כנגד האש: מודה הרמ"אשגם הקדרה נאסרת ואפילו יש שישים. והסביר הש"ך (כז) שלתבשיל לא חוששים להצריך שישים כנגד כל הדופן כיון שהטיפה או שנכנסת לתבשיל והתבטלה או שמתפשטת בגוף הקדרה. אבל לקדרה חוששים שנבלע בה משהו ולא נכנס לתבשיל להתבטל ואסורה.
והמשיך הרמ"א 'ויערה מיד התבשיל ממנו בצד אחר שלא כנגד הטיפה'. והטעם שלא להניח להצטנן שמא ימשיך לפעפע לתבשיל (ש"ך כח)
קדרה שנפלה עליה טיפה ונאסרה ושוב בשלו בה ללא הכשר, מה יהיה דין התבשיל
הדבר פשוט שאם הקדרה אינה בת יומה אינה אוסרת התבשיל בכל אופן כמובא בסימן קג (סעיף ה) והנידון כאן כשהיא בת יומה.
כתב הרמ"א 'ואם בשלו בקדירה תבשיל אחר, דינו כמו בפעם הראשון'.
כלומר אפילו במציאות שנפלה בראשונה כנגד הרוטב והיה שישים כנגדה אנחנו מניחים שמשהו מהטיפה נשאר בדופן ולכן שוב יהיה צריך שישים כנגד הטיפה המקורית כולה אם תהיה כנגד הרוטב (ש"ך כז).
ואם נפלה בראשונה במקום הריקן נצטרך בכל אופן שישים פעם שישים כנגד הטיפה ואפילו היא כעת כנגד הרוטב שהרי נאסרה בשישים.
ואפילו לא היה שיעור זה בנפילה ראשונה ונאסר התבשיל לא נחמיר שנעשתה כל הקדרה נבלה לדרוש שישים כנגד כולה כיון שמה שאסורים התבשיל ראשון הוא חומרא גדולה להרבה שיטות ( מנח"י נה-נו סעיף ז ). ויש מחמירים (יד יהודה ארוך מב).
כיצד יש להכשיר קדרה שנאסרה מטיפת חלב שנפלה על דפנה החיצון
כתב השו"ע בסימן תנ"ב (סעיף ו168) 'כלי גדול שאינו יכול להכניסו לתוך כלי אחר מחמת גודלו, עושה שפה לפיו בטיט כדי שיתמלא היטב ויגיעו המים בשפתו, וממלאו מים ומרתיחו; או יקח אבן רותחת או לפיד אש וישליכנו לתוכו בעודו רותח ומתוך כך ירתיחו המים יותר ויעלו על שפתו.'
ומוכח בזה שהגעלה לצד הפנימי של הסיר מועילה גם לצד החיצון ורק יש לוודא הגעת המים גם לשפתו העליונה.
אמנם המג"א שם (יא) כתב בשם מהרי"ל שזהו דווקא כאשר נבלע מצידו הפנימי אבל 'אם הוא כלי ששואבין עמו רותחין אין לו תקנה באופן זה דצד החיצון לא נגעל לכן צריך להכניסו כולו ליורה'
וכיון שבנידון שלנו הטיפה נבלעה בקדרה מבחוץ כתב הפת"ש (ג) 'נראה דלא מהני כשימלאנה מים וירתיחנה דא"כ צד החיצון לא נגעל אלא צריך להכניסה כולה ליורה'.