סעיף ה: ביצים הנמצאים בעוף
מה דין ביצים שנמצאות בעוף לענין אכילה בחלב ובמה שונה דינם מענין איבר מן החי
תהליך התפתחות הביצה
לכל תרנגולת יש שחלה (אשכול בלשון הגמרא) שבה קיימים ביציות רבות. פעם ביום או יומיים יש ביוץ ואז השחלה פולטת ביצית אחת (או שניים) שהוא חלמון הביצה עם התא הנועד להפריה, תפקיד החלמון להזין את התא המופרה בשלבי הגידול הראשונים שלו בתוכה. שלבי ההתפתחות של הביצה הם:
- השחלה של התרנגולת מכילה ביציות רבות שממתינות להתפתחות (בלשון הגמ' שלל של ביצים על האשכול/ שדרה).
- פעם ביום או יומיים ביצית אחת מתפתחת לחלמון (בשלב זה החלמון גמור אך עדיין 'מעורה בגידים' שלא נפלט)
- החלמון שהתפתח מתנתק מהשחלה ונפלט לצינור הביצים.
- צינור הביצים פולט חומר שקוף שעוטף את החלמון ומתפתח לחלבון הביצה.
- בהמשכו נוצרים שני קרומים דקים על החלבון.
- בסוף צינור הביצים מתווספת הקליפה הקשה.
- לאחר כ- 24 שעות מהביוץ מוטלת הביצה.
שלב היתר הביצים בחלב
בגמ' (ז, א) נחלקו ר' יעקב ות"ק מהו השלב המתיר את הביצים לאכילה עם חלב כיון שאינן חלק מהתנגולת להחשב בשר: 'השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות - מותרות לאכלן בחלב. רבי יעקב אומר: אם היו מעורות בגידין – אסורות'.
ומשמע שלת"ק מותר אפילו מעורות בגידין, ונחלקו הראשונים מהו שלב זה שכבר התירו הביצה לאכילה.
- רש"י (חולין ו, ב 'ביצים גמורות') רי"ו (טו, כח): כשנגמר החלמון ואפילו עדיין מעורה בגידין.
- רשב"א (תוה"ק, ג, ד), ר"ן (על הריף ביצה ג, ב): כל שיש לה כבר חלבון וחלמון. אפילו היא מעורה בגידין.
- רשב"ם (הובא במרדכי ביצה סימן תרן), שערי דורא (סימן ע הובא בדרכ"מ ג) : שנתקשתה לגמרי קליפתה החיצונה כמו שנמכרת בשוק.
השו"ע (ה) לענין לאכלם עם חלב פסק כרשב"א 'ביצים הנמצאים בעופות, אם הם גמורות דהיינו שיש להם חלבון וחלמון, אף על פי שהיא מעורה בגידים, הרי זו גמורה ומותר לאכלה בחלב'. (ואם לא נגמר החלבון חייבות גם שריה ומליחה. רמ"א עה, א).
אמנם השו"ע הקל לענין אכילת חלב אחריהם כרש"י: 'אבל אם אין לה אלא חלמון, אסור לבשלם (ש"ך: לאכלם) בחלב. אבל אם אכלם בפני עצמם, מותר לאכול אחריהם גבינה או חלב.'
ההבדל בין בשר בחלב לאיבר מן החי
לענין איבר מן החי החמיר השו"ע (סו, ד) אם מעורות בגידים. הש"ך (ט) הסביר שדין בב"ח קל מדין אבר מהחי כיון א.שדין עוף בחלב הוא מדרבנן וכן ב.שכאן כל אחד לבדו מותר וכן ג.לגבי חָלב יש היתר מפורש לפטור אותו מדין אבר מן החי משא"כ לגבי ביצים מעורות. וכתב שמנהג הנשים להחמיר אך במקום הפסד מרובה יש להקל אפילו נגמר רק החלמון והם מעורות.
והט"ז (ו) הביא בשם רש"ל לחלק דשדין בשר בחלב תלוי בנתינת טעם משא"כ דין אבר מן החי.
אמנם הוסיף הרש"ל שהוא דוחק ויש לאסור כל שמעורה בגידים גם מצד בב"ח. ומצד המנהג מחמירים יותר ובדיעבד כל זמן שנגמרה הקליפה אפי' בקרום לבן לחוד מותר.
עמוד הקודםעמוד הבא