התחברות
סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ז: שליל, עור גידים, עצמות וכד'
הרב ירון אליה
סעיף ז: שליל, עור גידים, עצמות וכד'
מה דין המבשל את בשר השליל בחלב
שליל הוא בן פקועה, עובר שנמצא ברחם הבהמה לאחר שחיטתה.
ובגמ' (שם) אמר שמואל על הפסוק 'לא תבשל גדי בחלב אמו' - 'גדי - לרבות את השליל'.
והובא ברמב"ם (ט, ז) 'המבשל שליל בחלב חייב וכן האוכלו'
וכ"פ השו"ע (ז) 'המבשל שליל בחלב, חייב. וכן האוכלו'.
מה דין חלקי הבהמה שאינן נאכלים לגבי עירוב בחלב וכיצד משערים בעצם חלולה
בגמ' שם בדברי שמואל 'גדי - להוציא את השליא'.
ועוד בגמ' (קיד, א) 'העצמות והגידים והקרנים והטלפים שבשלן בחלב – פטור'.
והובא ברמב"ם (שם) 'אבל המבשל שליא או עור וגידין ועצמות ועקרי קרנים וטלפים הרכים בחלב פטור, וכן האוכלן פטור'.
וכן כתב השו"ע (ז) שהעתיק לשון הרמב"ם.
ובכל אלו יש איסור דרבנן בכל אופן (ש"ך כב) הן בבישולו והן באכילתו (באה"ט יט)24.
עורות רכים בחלב
כתב הרמב"ם (ד, כ) לגבי שאר איסורים 'יש עורות שהן כבשר והאוכל מהן כזית כאוכל מן הבשר, והוא כשיאכל אותן כשהן רכים'.
והסתפק הפמ"ג (שפ"ד כב 'ודע'. פת"ש טו) האם גם לגבי בשר בחלב יהיו הרכים אסורים מהתורה וממילא יהיו אסורים גם בהנאה ולא הכריע.
דין עצמות קשים בחלב
הובא בפמ"ג (שם) שהמנחת יעקב אסר בב"ח בעצמות רכים בלבד והתיר בעצמות קשים.
ואילו דעת הפמ"ג נוטה שהמילה 'רכים' ברמב"ם ובשו"ע לא חוזר על עצמות אלא על טלפים וממילא גם עצמות קשים אסורים בב"ח. ונמצא שדין בב"ח חמור מדין איסורים, כיון שלגבי איסורים כתב השו"ע (צט, א) וכן הש"ך (שם א) שעצמות הקשים מצטרפים לבטל האיסור.
וכן כתב ערוך השולחן(כאן סעיף כט) 'אפילו עצמות קשים וגידים קשים ומוח שבעצמות הוה כבשר ממש'.
אופן השיעור בעצם חלולה שנפלה לתבשיל
במנחת יעקב(שו"ת סימן טז) חשש שהיה מח בתוך העצם וממילא יש לשער גם כנגד תוך העצם כיון שהמח איסורו מהתורה וספק דאוריתא לחומרא.
והבית לחם יהודה(שו"ת צט) התיר כיון שלא מחזיקים איסורא לומר שהיה בו מוח. והפמ"ג (שפ"ד כב) תמה עליהם שהרי גם העצם עצמה אוסר מדרבנן ואפילו לא היה בה מוח25