ולא שייך כאן דין 'איידי דטריד למפלט לא בלע' שהוא דווקא בדם ולא בשאר איסורים.

ורב סובר כר'י יהודה (כמובא בדף קח עמוד א) שמין במינו במשהו כמובא להלן ולכן טעם הבשר שנפלט אינו אוסר כיון שמדובר שבטל בשישים. ואילו טעם החלב היה אוסר ביציאה כיון שהחלב שנעשה נבלה אוסר את שאר החלב שבחוץ.

וכל זה באיסורים אבל בחמץ בערב פסח מותר להגעיל ערב פסח גם כשאין בו שישים, כיון שגם אם ישוב ויבלע נחשב באותו זמן טעם שלישי של היתר. (תוס' שם. וכן משנ"ב תנ"ב א)

כשידוע שיש שישים: הט"ז כתב שנקטינן כרש"י להקל בטעימת מומחה נכרי (קפילא). והפמ"ג (משב"ז א) כתב שקימ"ל כפשט הרמ"א שלא סומכים כלל על נכרי. ולענין נדרים והיתר סומכים על טעימת ישראל. ולא צריך מומחה (שפ"ד א) והוסיף (במשב"ז) שנראה שלסוברים חנ"נ בשאר איסורים יש דין חנ"נ בהדיר עצמו מטעם בשר.

ועוד חקר בכלי שבלע כזית איסור ולאחר מכן השתמשו בהיתר שאין לומר שההיתר שנבלע עכשיו בכלי נעשה נבילה וצריך לשער כנגד כולו אלא ההיתר דבלוע בכלי מצטרף להיתר שבקדרה לבטל האיסור 'דבאוכל אמרינן מה שבתוכו הוא נפרד ומה שבתוך הכלי מסייע הרוטב שבתבשיל'.