סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות

סעיף א: בשר שנפל ליורה של חלב

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סעיף א: בשר שנפל ליורה של חלב

מה דין חתיכת בשר שנפלה לקדרת חלב, מתי פולטת טעם בשר ומתי חלב וכיצד יש לנהוג למעשה

בגמ' חולין (קח, ב) 'כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב, אמר רב: בשר אסור וחלב מותר' ובהמשך מסבירה בגמ' את הטעם שהחלב מותר 'כגון שנפל לתוך יורה רותחת, דמבלע - בלע, מפלט לא פלט; סוף סוף כי נייח הדר פליט! כשקדם וסילקו'.
כלומר שיש שלב שאין הבשר פולט עדיין לתוך הקדרה. בהגדרת שלב זה וגדריו נחלקו הראשונים:
  • רש"י('והכא') : 'שכל זמן שאינו נח מרתיחותיו אינו פולט' ומשמע שאינו פולט כלום.
  • ר' שמואל (תוס' 'שנפל'): הקשה שהרי מוכח שנותנים ירק במים רותחים הם משפיעים על צבע המים למרות שלא נחו מרתיחתם ולכן מסביר 'הא דקאמר מפלט לא פליט היינו עד שיהא שבע מלבלוע אבל לאחר ששבע חוזר ופולט'. (כלומר כשנח מבליעתו פולט)
  • ר"ת (תוס' שם), סמ"ג (לאוין קמ) : כתב שיש לחלק 'לא פליט מה שבלע עכשיו אבל מה שהיה בלוע מקודם פליט' כלומר שאת טעם הבשר הוא פולט מיד ובמקביל הוא בולע חלב118 שאותו אינו פולט אלא כשנחה מרתיחתה119. אמנם הוא ממשיך לבלוע מתחילה הן את החלב והן את טעם הבשר שפלט קודם. ולכן צריך שישים במים להגעיל כלי איסור בן יומו 120.
  • רמב"ם (ט, ח) להבנת המ"מ פוסק כר' שמואל אמנם לפמ"ג (משב"ז א) סובר להחמיר כשני הפירושים שמיד פולט טעם עצמו (ולכן תמיד צריך טעימה) וכן בולע מן החלב. וכששבע מבליעתו (ולא כשנח מרתיחתו) פולט גם את החלב שבלע.
עוד נחלקו ר' יהודה וחכמים (חולין צח, ב) האם מין במינו אוסר במשהו או בשישים שלדעת ר' יהודה אוסר במשהו ולדעת חכמים בשישים. ונמצא שלר' יהודה כל שיפלט חזרה לקדרה טעם החלב מהבשר יאסר כל החלב. אמנם הלכה כחכמים שאיסורו בשישים (להלן סימן צח) וממילא אם יש שישים בחלב כנגד הבשר לא יאסר מהחלב הבלוע שחזר לקדרה.
ולכן כתב הטור לחכמים כר"ת וסמ"ג (ב"י) שהבשר נאסר בכל אופן כיון שבולע מן החלב והחלב נשאר בהיתרו אם קדם וסילק את הבשר קודם שפלט חזרה לקדרה או שיש בו שישים כנגד הבשר.
ברור האיסור על ידי טעימה: להלן בסימן צח (סעיף א) נחלקו השו"ע והרמ"א האם סומכים על טעימת נכרי לדעת האם יש נתינת טעם. והשו"ע פסק כרמב"ם שדין טעימה עיקר ולא הביאו דין שישים אלא במקום שאי אפשר לברר על ידי טעימה וכן שסומכים על נכרי (בתנאים מסומים שבע"ה יתבררו שם) בטעימה זו.ולרמ"א שם אין סומכים. והוא מחסרון נאמנות של הנכרי (שם ש"ך ה)121
כתב השו"ע 'כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב רותח (וממילא פלט הבשר טעמו לקדרה מיד כר"ת) , טועם העובד כוכבים הקדירה, אם אמר שיש בה טעם בשר, אסורה. ואם לאו, מותרת, אפילו בפחות מששים, ואותה חתיכה אסורה (כיון שבלעה חלב).
במה דברים אמורים, כשקדם והוציא החתיכה קודם שתפלוט חלב שבלעה, דהיינו קודם שתנוח היורה מרתיחתה (כרש"י ור"ת ולא כר"ש שפולטת כשנחה מלבלוע), אבל אם לא הספיק לסלקו עד שיוכל לפלוט החלב שבלעה, אף על פי שטעמו עובד כוכבים ואין בו טעם כלל, אסור (כיון שהחלב עצמו שנפלט הוא איסור ואפילו שלא יכול לתת טעם בחלב. ש"ך ב), אא"כ יש בו ס'.
הגה: וע"ל סימן צ"ח דאין אנו נוהגין לסמוך אטעימת עובד כוכבים, ובעינן ס' בכל ענין.
מדוע די בשישים בחלב. שאל הפר"ח(ב) לכאורה יש לחשוש שהיו כמה סבבים של בליעה ופליטה של חלב איסור לתוך הקדירה וצריך שישים כנגד כל אחד. ואפילו אם היתה בליעה ופליטה אחת סוף סוף אותו חלב נעשה איסור ועכשיו יש רק חמישים ותשע חלב כשר כנגדו? ותירצו שכיון שמדין תורה מין במינו מתבטל ברוב לא מדקדקין בזה.122

  1. ולא שייך כאן דין 'איידי דטריד למפלט לא בלע' שהוא דווקא בדם ולא בשאר איסורים.

  2. ורב סובר כר'י יהודה (כמובא בדף קח עמוד א) שמין במינו במשהו כמובא להלן ולכן טעם הבשר שנפלט אינו אוסר כיון שמדובר שבטל בשישים. ואילו טעם החלב היה אוסר ביציאה כיון שהחלב שנעשה נבלה אוסר את שאר החלב שבחוץ.

  3. וכל זה באיסורים אבל בחמץ בערב פסח מותר להגעיל ערב פסח גם כשאין בו שישים, כיון שגם אם ישוב ויבלע נחשב באותו זמן טעם שלישי של היתר. (תוס' שם. וכן משנ"ב תנ"ב א)

  4. כשידוע שיש שישים: הט"ז כתב שנקטינן כרש"י להקל בטעימת מומחה נכרי (קפילא). והפמ"ג (משב"ז א) כתב שקימ"ל כפשט הרמ"א שלא סומכים כלל על נכרי. ולענין נדרים והיתר סומכים על טעימת ישראל. ולא צריך מומחה (שפ"ד א) והוסיף (במשב"ז) שנראה שלסוברים חנ"נ בשאר איסורים יש דין חנ"נ בהדיר עצמו מטעם בשר.

  5. ועוד חקר בכלי שבלע כזית איסור ולאחר מכן השתמשו בהיתר שאין לומר שההיתר שנבלע עכשיו בכלי נעשה נבילה וצריך לשער כנגד כולו אלא ההיתר דבלוע בכלי מצטרף להיתר שבקדרה לבטל האיסור 'דבאוכל אמרינן מה שבתוכו הוא נפרד ומה שבתוך הכלי מסייע הרוטב שבתבשיל'.

עמוד הקודםעמוד הבא