ורעק"א (קה, ד) הסביר כאן שאפילו גבינה על גבי בשר ממש בקליפה (ולאו דווקא פשטידה שהיא בצק שבתוכו בשר).

החזו"א (יו"ד כב, ו) תמה על הסבר הש"ך שלא מצינו חילוק בין מאכלים בזה וחידש שכוונת רי"ו שבעוד שני מאכלים בלא רוטב אוסרים זה את זה כדי נטילה, במאכל וכלי אוסרים כדי קליפה. ע"כ. אמנם נראה שלפי דבריו היה צריך רי"ו לכתוב 'אין דרך כלי להבליע' ולא לתלות בגבינה. ואמנם פתיחת דברי רי"ו (שלא הובאה בב"י) היא 'חלב שנפל על חתיכה של צלי כתבתיו בדיני התערובות' משמע שכוונתו רק לחלק בין גבינה לחלב שבעוד שטיפת חלב אוסרת בצלי רותח בכולו כיון שתתאה גבר גבינה אינה אוסרת אלא כדי קליפה 'כיון שאינה חודרת כל כך'. אמנם לפי הסבר זה קשה שבסימן קה (ד) השו"ע פסק כתוס' ורא"ש שצלי אוסר כדי נטילה וכאן פסק בקליפה. וצל"ע.

ואינו דומה לשני כלים שאין עובר טעם ללא רוטב, שמכלי למאכל עובר כמובא ברמ"א בסימן קה (סעף ז. ובש"ך שם כג)