ולכאורה מהיתר הקדרה כאן משמע שהעיקר כטעם התוס' (צג, שאלה 3) שהקדרה אסורה כיון שבלעה מתחילה במושבח. אמנם לטעם הרא"ש שבקדרה שייך לגזור אטו בת יומא משא"כ בתבשיל, גם כאן היה שייך לאסור. ואילו בסימן צ"ג משמע שהשו"ע כרא"ש שהחמיר בקדרה כשבלעה חלב כשאינה בת יומא מהבשר. ונראה שיש לחלק, ששם סוף סוף החלב היה מושבח בבליעה ויש צד גם לתוס' לאסור משא"כ כאן שבשעת הבליעה החלב היה פגום אפשר שגם הרא"ש יודה.

שהרי תתאה גבר ולכן על מנת שתאסר כולה צריך שתהיה הקדרה חמה, ואחרת אם אוסרת אפילו כדי קליפה תלוי בדין גוש שהוא ככלי שני כמובא בשו"ע (שיח, יט) וכן להלן ברמ"א סעיף ז וכן בסימן קה (סעיף ג. ובדרכ"מ ד). ויש מחמירים בגוש שנשאר כלי ראשון ראה ט"ז (כאן יד, שיח כד) או"ה (לו, ז), יש"ש (ז, מד) ולשיטתם יאסור כדי קליפה.