סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות

סעיף ד: תחב כף שאינה בת יומה

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סעיף ד: תחב כף שאינה בת יומה

מה דינה של כף חולבת שאינה בת יומה שנתחבה בבשר ושל בלינצ'ס גבינה מטוגן שהונחה בקערת בשר שאינה בת יומה

ראה לעיל סימן צג (שאלה 3) בדין קדרה שאינה בת יומה שהתבשיל מותר והכלי אסור. וראה שם דעות הראשונים בטעם החילוק. והוא הדין כאן שהכף אסורה. והקדרה והתבשיל שהם ממין אחד מותרים228.
תחב שוב לבשר או לחלב: וכתב הב"י שהכף עצמה למרות שהיא אסורה אינה אוסרת אם תחב אותה שוב לקדרת בשר כיון שהחלב הבלוע בה פגום. אמנם אם יתחוב אותה לקדרת חלב תאסור כיון שהבשר שיש בה מושבח.
וכ"כ השו"ע: 'אם אין הכף בן יומו, הקדירה והתבשיל מותרים והכף אסור לכתחלה, בין עם בשר בין עם חלב (אך מותר עם שאר דברים. ש"ך יג). ומ"מ בדיעבד אינה אוסרת (אם חזר ותחבה לאותו מין. ב"י. ש"ך יד. ט"ז ה), כיון שלא היתה בת יומא.'
גבינה בקערה ודין גוש: והביא הב"י בשם רי"ו (נתיב טו אות כח) : 'גבינה שמטגנים בבצק בשמן והניחוה בקערה של בשר שאינה בת יומא התירה הרא"ש ואסר הקערה. (ונראה שהוא בקערה חמה ראה הערה229)

  1. ולכאורה מהיתר הקדרה כאן משמע שהעיקר כטעם התוס' (צג, שאלה 3) שהקדרה אסורה כיון שבלעה מתחילה במושבח. אמנם לטעם הרא"ש שבקדרה שייך לגזור אטו בת יומא משא"כ בתבשיל, גם כאן היה שייך לאסור. ואילו בסימן צ"ג משמע שהשו"ע כרא"ש שהחמיר בקדרה כשבלעה חלב כשאינה בת יומא מהבשר. ונראה שיש לחלק, ששם סוף סוף החלב היה מושבח בבליעה ויש צד גם לתוס' לאסור משא"כ כאן שבשעת הבליעה החלב היה פגום אפשר שגם הרא"ש יודה.

  2. שהרי תתאה גבר ולכן על מנת שתאסר כולה צריך שתהיה הקדרה חמה, ואחרת אם אוסרת אפילו כדי קליפה תלוי בדין גוש שהוא ככלי שני כמובא בשו"ע (שיח, יט) וכן להלן ברמ"א סעיף ז וכן בסימן קה (סעיף ג. ובדרכ"מ ד). ויש מחמירים בגוש שנשאר כלי ראשון ראה ט"ז (כאן יד, שיח כד) או"ה (לו, ז), יש"ש (ז, מד) ולשיטתם יאסור כדי קליפה.

עמוד הקודםעמוד הבא