כתב הטור בשם ר' יחיאל מפאריש והביאו השו"ע 'יש מי שמתיר בשעת הדחק, כגון בערב שבת, אפילו שלא כנגד הרוטב, אפילו שלא כנגד האש, על ידי ס'.' והוסיף הרמ"א 'והכי נהוג'.

וכתב הש"ך (ל) שלכתחילה כשאפשר גם במקרה זה יניח עד שיצטנן.

ובטעם ההיתר כתב הגר"א (לד) שסומכים על הסוברים שלא אומרים חנ"נ בבלוע בכלי. וכוונתו שדין זה נמצא במחלוקת ראשונים המובא בסימן צח (סעיף ה) ופסק השו"ע שם בסתם להחמיר כרשב"א אמנם בשעת הדחק סומכים על הרמב"ן (חידושים צז, ב) שסובר שהבלוע בכלי לא נעשה נבלה ובצירוף הספקות הקיימים פה שאפשר שהטיפה נתפשטה עד הרוטב ובטלה בו.

בגדר שעת הדחק בתורת חטאת (נה, ב) הוסיף בשם או"ה שהוא הדין לכל צורך גדול כגון אורחים, הפסד מרובה או לעני (ש"ך כט).

ודין הקדרה כתב הרש"ל לאסור בכל אופן שמא לא פעפע לפנים להתבטל ברוטב. ולכן יערה מצד שני (ט"ז כג).

כתב באו"ה (לא, ב-ג) 'והוא הדין אפילו חממו רק מים נקיים בקדירה של בשר ונפל עליה טיפת חלב על הריקן שלא כנגד הרוטב ובתוך מעת לעת של נפילת החלב בשלו בה עוד בשר, נאסר הבשר דמאחר שנפל באותו מעת לעת הוי ליה כאלו נפל באותה שעה עצמה של בישול הבשר:

אבל אם נפלה כנגד המים אפי' לא היה במים ס' נגד הטיפה מותר דאי לא עברה הטיפה לתוך הקדירה מתחילה א"כ ג"כ לא תעבור מכאן ואילך. ואי עברה מ"מ אין בקדירה מן החלב אלא לפי שיעור המדומע במים דהא בהיתר לא חשבינן כל החתיכה כבליעה עצמה ונגד הדבר מועט ההוא מסתמא יש ס' בתבשיל של אח"כ ומספיקא לא מחזקינן איסור'.

ונמצא לפי דבריו שיש לחלק במקום הנפילה ואם נפלה כנגד המים הבשר מותר ואם כנגד הריקן הבשר נאסר.

והט"ז (כד) הביא דבריו האחרונים להתיר כשנפלה תחילה כנגד המים¹⁶⁹

ופמ"ג (משב"ז כד) הקשה על או"ה שאם מדובר בקדרה ישנה גם כשנפלה כנגד המים יש לחשוש שנשאר בגוף הקדרה משהו ונעשה נבלה ותאסור את הבשר בבישול הבא וכבר לא יהיה די בשישים כנגד הטיפה. ואם הקדרה חדשה צריכה להיות מותרת גם כנגד הריקן כשיהיה שישים כנגד הטפה בבשר. וצ"ע.