התחברות
סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ב: אופן השיעור כשתחב כף שני פעמים
הרב ירון אליה
סעיף ב: אופן השיעור כשתחב כף שני פעמים
תחב כף שתי פעמים כיצד משערים. מה הנפק"מ אם נודע בינתיים.
- סמ"ק (שם) רש"ל (יש"ש ז, מ): אם לא נודע בין התחיבותצריך לשער פעמיים בשישים, והסבירו בשיטתו (הובא בתרה"ד) 'שהוא כמו משום דחיישינן שמא לא פלט הכף מתחילה כל הבלוע בתוכו מן האיסור, ונשאר בתוכו חלקים ונכנס בתוכו מן ההיתר שבקדירה נ"ט חלקים ונאסרו בתוך הכף ונעשו הכל נבילה... וצריך עוד ששים כנגד זה שנתחדשה בכף מתחיבה ראשונה שפולט תוך הקדירה בתחיבה שנייה214'.
- תרוה"ד (קפג) : לא נהגו להחמיר בזה מכמה סיבות:
- דעת הראב"ן (הובא במרדכי חולין תרע"ט) שהחלב שנבלע כעת בדפני הקדרה אין אומרים שנאסר לבדו מהבשר הבלוע שם ולא נצטרך שוב לשער גם כנגדו. כיון שהוא מקושר עם החלב שבקדרה הכל מצטרף לביטול הבשר ואין החלב הבלוע נהפך לאיסור.
- לא חוששים גם לבליעה בהוצאת הכף כיון שאז היא כלי שני (טעם זה הובא בפמ"ג שפ"ד ו).215
- איסור בלוע לא אוסר היתר בלוע216.
- השו"ע פסק כסמ"ק 'אם תחב הכף בקדירה שני פעמים, ולא נודע בנתיים, צריך ב' פעמים ששים.' (וכ"כ הב"ח. והרש"ל יש"ש חולין ז, מ)
- והרמ"א הגיה כתרוה"ד 'ויש אומרים דסגי בפעם א' ששים, וכן נוהגים'.218
מה הדין בתחב כף חולבת לקדרת בשר ג' פעמים או יותר
- הש"ך כתב שדין זה תלוי במחלוקת האם יש חנ"נ בשאר איסורים שלשו"ע שאין חנ"נ בשאר איסורים ממילא אחרי שנעשתה הכף נבלה לא שייך שתעשה שוב נבילה ולכן גם בתחיבות רבות די בשתי פעמים שישים. אבל לסמ"ק יכולה להעשות שוב נבלה בתחיבה נוספת מכח שאריות הנבלה שנשארו בלועות בה.
- והפר"ח(כ) תמה על הש"ך שהרי השו"ע פסק להלן בסימן קג (ז) שאם בשלו מים בקדרה שבלועה מבשר וחלב מתחיל מחדש מניית המעת לעת והסביר בב"י 'דכל המים נעשו נבלה כיון שלא היה בהם ששים לבטל פליטת הכלי וחזרו ונבלעו בקדרה' ומוכח שנבלה מבשר בחלב עושה נבלה220. והסכים הכרתי (ז) עם הפר"ח.
- ↩
ולכאורה יש להקשות שאם יש שישים חלב כנגד אחד בשר ואחד נבלה יצטרף הבשר לחלב לבטל את הנבלה וכן לגבי הבשר שהרי איסורים מבטלים זה את זה. כמובא בסימן צח (ט) ונראה שיש לומר שהבשר, החלב והנבלה שנעשתה מבשר וחלב כולם מין אחד מבחינת שם האיסור ולא שייך שיבטלו זה את זה. ראה שפ"ד ד 'אם'.
- ↩
בשפ"ד (ד) כתב שהסמ"ק מודה לדברי הראב"ן אלא שסובר כט"ז (צב, ל) שלכף נשאר דין כלי ראשון ולכן בולע ביציאה.
- ↩
כדין תרומה. ראה לעיל בדין זה בדעת הרש"ל סימן צ"ב שאלה 15 ובהערה.
- ↩
הש"ך כתב שזהו טעם תרומת הדשן ולכאורה נראה שיש לחלק שלרמב"ן הבלוע אוסר אך לא נעשה נבילה לשער בכולו כמובא בשו"ע שם. ולתרוה"ד בבלוע אינו אוסר כלל כדין טומאה בבלוע שאינה מטמאת כלל וכדעת הראב"ן כשיש בקדרה שישים כנגדה. ואפשר שדברי תרוה"ד 'אינו אוסר' כוונתו אינו נ"נ כטענת הסמ"ק ושפיר.
- ↩
וכ"פ להלן צח, ד באיסור שנפל שתי פעמים לקדרה שדי לשער פעם אחת בשישים. והשו"ע כל שכן שיצריך ב' פעמים גם שם שהרי באוכלין לא שייך דין מקושר כדמוכח בחולין קח ב שהחלב שנבלע בחתיכה נעשה נבלה וחוזר לאסור את החלב שבקדרה. שפ"ד ד.
- ↩
תרומה למרות שבטילה במאה יש עדיין חיוב הרמה מן התערובת כדי לא להפסיד את הכהן, וזו ההגבהה שמוזכרת כאן. ראה משנה ערלה (ב, א) ובר"ש שם.
- ↩
אמנם בפרי תאר ומהריק"ש חלקו שם ראה כה"ח צב, יח. וגם הש"ך כאן כב ושם יח כתב ' איני מודה להם דזה דמי לשאר איסורים כיון שכבר נאסר'. וממילא הלך כאן לשיטתו. אבל מה שיחס את זה לדעת השו"ע הוא קשה. פר"ח. וכתב בשפ"ד (ד 'ומה שכתב') שאפשר שמה שהחמיר השו"ע בסימן קג הוא חומרא בעלמא וכאן לא רצה להחמיר שהרי כל החשש שמא ישאר כלשהו בכף ונ"נ הוא חומרא בעלמא.