סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות

סעיף ד: לימונים של גויים

הרב ירון אליה

הרב ירון אליה

סעיף ד: לימונים של גויים

מי לימון של גויים מה החשש בהם ומה הדין לסוברים חנ"נ בשאר איסורים. ומה דינם למחמירים בכרוב.

כתב שיבולי הלקט (דגים טמאים לז) שגם מי לימון הנקנים מהגויים וחותכים הלימונים בסכין שלהם צריכים לאסור שבולעים אגב חריפותם. אמנם אם חותכים לימונים רבים היה ראוי לאסור הראשון והשני ובשאר כבר בטל טעם הסכין. ובכל אופן גם אותם ראשונים שנאסרו בטלים כיון שאינם ניכרים.
וכן כתב השו"ע 'מי לימוני"ש שמביאים העו"ג, וכן חתיכות דג מליח שמביאים העו"ג בחביות, מותרים.
  • והסביר הרמ"א 'מפני שמביאים הרבה ביחד, ואף אם נאסרו מקצתן שנחתכו בראשונה עם סכין של עובד כוכבים, נתבטלו באחרים הנחתכים אחר כן, שאינן נאסרין, כי כבר נתבטל טעם הסכין(ומשמע הבלוע) בראשונים ולכן כולם מותרים. וכל כיוצא בזה.
  • אמנם הב"ח(ד) הסביר 'דס"ל (לשיבולי הלקט) כסברת ה"ר מאיר מרוטנברג דלא אמרינן חורפייהו מחליא להו אלא בקורט של חלתית וכיון דסתם כלים של גוים אינן בני יומן אין שם איסור אלא מפני השמנונית הנקרש בדופני הסכין ונתקנח בראשון ושני ואח"כ אין בו שמנונית כלל' ומסכם הב"ח שממילא למחמירים כסה"ת באינו בן יומו שמשוי לשבח וכר"ת שיש חנ"נ בשאר איסורים, הכל אסור מצד הבלוע בסכין.
מדרגות בירק חריף: והש"ך (כ) הסביר בתירוץ ראשון שגם קולת שיבולי הלקט היא מצד הבלוע כרמ"א אלא שהוא מחלק בדין 'משווי לשבח' על פי עצמת החריפות. שבלימון שהוא חריף קצת רק הבלוע בחיצוניות הדופן נעשה לשבח, וממילא הוא מעט שבטל לאחר שני לימונים. אמנם בצנון שהוא חריף ממש, כל עומק הסכין נעשה לשבח ולכן כשחותך דק דק נעשה כולו אסור שלא מתבטל טעם הסכין לאחר שני חיתוכים.
ובהסבר שני כתב שאכן מהדין הלימונים כולם צריכים להאסר לרמ"א אלא כיון שהמנהג להקל העמיד המנהג בצירוף הסוברים ששאר דברים אינם חריפים (ר' יחיאל לעיל) והסוברים שאין דין משווי לשבח אלא בחלתית (מהר"מ, רשב"א).
והמשיך הרמ"א: ולכן (כיון שרק הראשונים נאסרים ובטלים ברוב) אוכלין בקצת מקומות הכרוב (המוחמץ. ט"ז יב) שקורין קומפש"ט, אף על גב דפרוס וחתוך. ויש מקומות שמחמירין בזה, ואין לשנות המנהג,
אבל שאר דברים שאין חריפין, כגון תפוחים או לפתות יבשים וכדומה, נוהגין בהן היתר כמו בלימוני"ש ואין להחמיר כלל.
דין הלימון למחמירים בכרוב:
  • כתב הט"ז (יב) שלא ניתן לחלק למחמירים בין כרוב ללימון והאוסרים בזה יאסרו גם בזה ולא כמשמע מהרמ"א.
  • ובמשב"ז תירץ שלימון קל כיון שהוא לח בלח ובמקום הפסד מרובה לא אומרים בו חנ"נ בשאר איסורים. (כ"כ הרמ"א צב ד כמרדכי דאין האיסור ניכר ונבדל ואין כאן חשיבות איסור)
  • עמוד הקודםעמוד הבא