התחברות
סיכום הלכות בשר בחלב מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ה: דין טיפה שנפלה על קדרה שאצל האש
הרב ירון אליה
סעיף ה: דין טיפה שנפלה על קדרה שאצל האש
טיפת חלב שנפלה על קדרת בשר ישנה שאצל האש, מה דין התבשיל והקדרה והאם יש נפק"מ במקום הנפילה.
- סמ"ג (לאוין קמ): למד ממסקנת הגמ' שבישול מפעפע ואוסר בכל הכלי, ממילא לעניין טיפת החלב, הקדרה נאסרת כולה ואוסרת בתבשיל בשישים כנגדה.
- מהר"מ (מרדכי חולין תרעט) : כתב שמכך שמסקנת הגמ' מבוססת על פסוק בדין חטאת לחייב מריקה ושטיפה משמע שאין בגמ' הכרעה שבמציאות טיפה מתפשטת בכולה159 וממילא יש לחשוש שאינה מתפשטת אלא עד קצת פחות משישים כנגדה ואוסרת. לכן אם יודע כמה יש בטיפה די שיש בתבשיל שישים פעמים שישים כנגד הטיפה. וכתב הב"י שלמהר"מ אין חילוק במקום הנפילה.
- סמ"ק (ריג): הבין שלגבי אופן מציאות ההתפשטות בבישול, הגמ' לא הכריעה ונשארה בספק. ולכן למעשה יש לחלק היכן נפלה הטיפה:
- אם נפלה כנגד הרוטב: 'ויש ברוטב ס' מן הטיפה מותר ממה נפשך: אי מפעפע בכל הכלי הרי נתבטלה ואם אינו מפעפע אם כן לא יאסר' (התבשיל160).
- אם נפלה במקום הריקן: יש לחשוששמתפשטת רק עד סמוך לרוטב ואוסרת אותו מקום. ולכן וצריך להמתין שתצטנן הקדרה קודם שמוציאים את התבשיל כדי שלא יבלע מהמקום שנאסר. או לנקוב אותה במקום הרוטב להוציא התבשיל.
- הסמ"קכתב הטעם להתיר התבשיל בכך שאם נבלע בקדירה בלבד, התבשיל ודאי מותר ואם יצא לרוטב התבטל בתוכו. ולכן הקדרה אסורה מספק על הצד שנבלע בה ולא התפשט. (ש"ך יט. רמ"א סעיף ו)
- אמנם הרש"ל (יש"ש חולין ז, לז) כתב שגם הקדירה מותרת בשימוש מן הדין כיון 'שאין איסור בלוע אוסר היתר בלוע, כשם שאין טומאה בלועה מטמאה טהרה בלועה' ולכן מצטרף הרוטב שבכלי לבטל הטיפה162... 'ומשום הכי אף הקדירה מותרת מן הדין לבשל בה בשר עוד, אלא שלכתחילה אסורה להשתמש בה אפי' בשר, שנראה כאלו נאסר בחלב' (הובא גם בט"ז שם)
- והט"ז (יח) כתב שהסמ"ק הסתפק אם הטיפה נכנסת לקדירה או עומדת במקומה, ובכל אופן ברור לו שאינה מתפשטת בקדרה ולכן הקדרה עצמה גם כן מותרת כיון שאם לא פעפעה הטיפה בשימוש הראשון לרוטב, לא תעשה זאת גם בשני. והפמ"ג תמה עליו 'דלמא פעם א' לא יפעפע ובשני יפעפע'.
האם הבלוע בכלי מועיל לבטל את טיפת החלב
- ב"י: מהר"מ כתב 'כיון שאין מתפשט בכל דופניו שיהא ראוי לומר שכל לחלוחית שבדפנות מסייעים לבטל נמצא במקום שנפלה אסר כל הבלוע בדופניה ונעשה נבלה' והסביר הב"י 'דחיישינן שמא אינה מפעפעת אלא במקצת כלי הוא דאסרינן דאין בלחלוחית שבאותו מקצת שיעור לבטל הטיפה' ומשמע מדבריהם שאם היינו יודעים שהתפשטה בכולה הייתה מתבטלת בבלוע בקדרה ורק מספק אוסרים. וכן הסביר בפרישה (טו)
- אמנם הט"ז (יט) כתב שכמו שמחמירים לשער בכל הקדרה כשנאסרת כך אפילו אם נדע שתתפשט הטיפה בכולה לא נוכל לומר שיש בתוכה לחלוחית שמבטלת את הטיפה, ולהפך כל שטח ההתפשטות יאסר ואפילו נדע שיש שיעור בלחלוחית 'דבלחלוחית לא מפעפע כלל'.
מה הדין בקדרת בשר חדשה שנפל עליה טיפת חלב, כיצד תתכן מציאות כזו, ומה הדין בכלי חרס חדש
- אם סוברים שהתבשיל מפעפע בכלי ממילא גם הטיפה מפעפעת לתבשיל ומתבטלת.163
- הטיפה נפלה קודם שהתבשיל רתח ונבלע (אך מוכרח שהקדרה עצמה היתה כבר חמה)
- הרתיחו תחילה מים ואז נפלה הטיפה ואח"כ נתנו בה בשר.
- ↩
אפשר להסביר שכמו שכלי שנגע בשרץ ונטמא חייב טבילה בכולו כך כלי חטאת שבושל בחלקו חייב שטיפה בכולו על מנת שיהיה כשר לעבודה ואפילו שלא נתפשט הבליעה בכולו.
- ↩
כך הבינו הש"ך והט"ז אבל הקדרה נאסרת. וראה להלן.
- ↩
ואם תאמר שמתפשטת בקדירה ממילא בטילה בה ולכן ממה נפשך מותר. ב"י. ש"ך כשנפלה כנגד התבשיל שזהו ספק דאוריתא.
- ↩
ראה רמב"ם טומאת מת (כה, יב) 'הבולע טבעת טמאה וחזר ובלע אחריה טבעת טהורה אף על פי שנגעו זו בזו בודאי בתוך מעיו, אינו מגע. והטמאה בטומאתה וטהורה בטהרתה' וממילא הוא הדין כאן שאין הבשר הבלוע נעשה נבלה מהחלב. אמנם קולא זו דווקא כשנפלה כנגד הרוטב שאפשר שחדרה והתבטלה בו בשישים. אמנם כשנפלה שלא כנגד הרוטב ואין מה שיבטלו הטיפה נאסר אותו מקום גם לרש"ל.
- ↩
הפמ"ג כתב שתירוץ זה הוא כב"י ולא כט"ז (יט) ומשמע שהבין שהטיפה מתבטלת בלחלוחית הבלועה בקדרה. אך אפשר שכוונת הש"ך שמתבטלת בתבשיל עצמו ואין מכאן ראיה. אמנם מש"ך (כז) אכן משמע כב"י.
- ↩
ראה בדברי הרמ"א בסעיף ד' שאין אומרים חנ"נ בשאר איסורים בכלים כיון שלא שייך בו הטעם של אפשר לסוחטו אסור שהרי גלתה התורה שמועילה בהם הגעלה. אמנם בכלי חרס שאין לו הכשר ממילא חוזר הדין כחתיכת מאכל שאפשר לסוחטו אסור וממילא לרמ"א שייך גם שנעשה נבלה.
- ↩
אמנם באו"ה (לא, ז) כתב שבכלי יש יותר מקום לחשוש שיעשה נבלה כיון שאין לו טעם מצד עצמו לבטל את האיסור וממילא נעשה נבלה בכלשהו. ראה לשונו בסעיף ז.