התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ט: איסורים מבטלים זה את זה
הרב ירון אליה
סעיף ט: איסורים מבטלים זה את זה
תערובת של מספר איסורים שאין שיעור היתר לבטלם, באיזה מקרים תהיה מותרת
במשנה בערלה (ב, ג) מובא שאם נפלה סאה של ערלה לקצ"ט סאים של היתר ושוב נפל שם סאה ועוד של כלאיים. מצטרף איסור הכלאיים לשיעור ההיתר על מנת לבטל את איסור הערלה.
ובגמ' (זבחים עח, א) 'אמר ר"ל: הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן - פטור49, א"א שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו. שמע מינה תלת: ש"מ איסורין מבטלין זה את זה'.
ומכאן הוסיף הרא"ש (שו"ת כ, ב) גם דין נוסף 'כ"ט זיתים של היתר שנפל בו זית של חלב, ובקדירה אחרת היו בו ל' של היתר ונפל לתוכה זית של דם, ונתערבו יחד אלו שני תערובות ודאי אני מתירן'. ועל המקורות הוסיף גם סברא 'דכל אסור בטל כשאינו יכול לתת טעם בהיתר, וטעם דם וחלב אינו שוה הרי שנתבטל טעם החלב בששים וטעם הדם בס', דמה לי איסור המבטל איסור, ומה לי היתר המבטל איסור רק שיתבטל טעם האיסור ולא יהא עוד לו ליתן טעם בהיתר'. הובאה סברה זו בש"ך (לג) והסביר 'וזה אפילו למאן דאמר איסורים אין מבטלין זה את זה מכל מקום ליכא טעמא50'.
וכן כתב השו"ע:
- 'קדירה שיש בה נ"ט זיתים היתר, ונפלו בה שני זיתים, אחד של דם ואחד של חלב, כל אחד מצטרף עם הנ"ט של היתר לבטל חבירו.
- וכן כ"ט זיתים של היתר שנפל בהם כזית חלב, ובקדרה אחרת היו שלשים של היתר ונפל לתוכו כזית של דם, ונתערבו בשוגג, מותר.
הקשה הש"ך (לד) מדוע במקרה של שני תערובות שמצטרפות לא יסבור הרמ"א שיאסר מדין חנ"נ בשאר איסורים? והשיב:
- לרמ"א (שלא כש"ך צט, טו) אין דין חנ"נ קודם שנודע התערובת ולכן מדובר כאן שנודע על נפילת האיסורים רק לאחר צירוף שתי התערובות, ממילא הכל מותר.
- לש"ך שסובר שיש חנ"נ גם ללא ידיעה, המציאות פה דווקא בתערובת לח בלח שאין בה חנ"נ במקום הפסד מרובה.
ואם לאחר שבטל שוב הוסר אחד מהאיסורים מהתערובת:
- באו"ה כתב שנשאר בהיתרו והעתיקו דבריו הבל"י והכנה"ג
- הפמ"ג(שפ"ד לג) הסביר שדברי האו"ה הם רק כשיטתו (כג, ח) בדין יבש באינו מינו לבטל ברוב, אבל לדידן שאוסר בשישים אם הוסר אחד מן האיסורים חוזרת התערובת לאיסורה. שעכשיו אין שישים כנגד האיסור.
גבינה ובשר לירקות בזה אחר זה: אם נפל זית גבינה לנ"ט ירקות והסירו משם ואח"כ נפל זית בשר לשם אוסר דהא קיבלו הירקות טעם גבינה ועתה טעם בשר (משב"ז טו)
באיסורים שטעמם שווה כתב הש"ך שלעולם חוזר האיסור וניעור להצטרף לחבירו שנפל קודם, ואוסר את התערובת כמובא ברמ"א להלן (צט, ו).
והוסיף הרמ"א(מאו"ה) 'וכ"ש בב' זיתים, אחד של גבינה ואחד של בשר, דכל אחד מבטל חבירו'. כלומר שכיון שכל אחד מהם היתר בנפילתו לא שייך חנ"נ גם לרמ"א.