התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ג: בריה שאבדה בקדרת מרק
הרב ירון אליה
סעיף ג: בריה שאבדה בקדרת מרק
מה דין קדרת מרק שאבדה בה בריה
כתב הרשב"א בתשובה (א, קא) לגבי בריה שאבדה במרק
- התבשיל כולו אסור.
- אם נתנו מהמרק בכף או בקערה וראו שאין שם כלל הכל מותר.
- הקדרה עצמה לא נאסרת כיון שלא בלעה בריה
- אם מוציאים את הבריה אין צורך בשישים לבטל את טעמה כיון שכל דבר הנמאס ושבדילין ממנו אנשים אינו אוסר בטעמו שהרי הוא נותן טעם לפגם.
וכתב השו"ע 'קדרה של מרק שנפל שם בריה ונאבדה, אסור הכל'.
וכתב הש"ך שזה כשלא שייך לסנן אבל אם אפשר לסנן (כלומר שהמרק דליל והבריה אינה דקה למסננת) מותר בסינון.
פרעוש שקפץ לקדרה או לכף בה הוציאו מרק מקדרה רותחת והחזירו הכף לקדירה. מה דין הרוטב שבכף, התבשיל והכף עצמה.
דיו זה מובא בפת"ש (ב) אך נראה שיובן יותר כאן.
אם נפל לקדרה ואבדה ברוטב אסור מדין בריה.
דין הרוטב שבכף כשנפלה לכף והוציאו את הפרעוש עצמו:
- הבאה"ט כתב בשם הוות יאיר שיש לאסור את הרוטב מדינא.
- בפנים מאירות התיר מהטעמים הבאים:
- שהפרעוש טעמו פגום ולא אוסר את הקדירה כמובא בשו"ע בסימן קז (סעיף ב)
- גם לש"ך (קז, ז) שמחמיר בטעם של זבוב, יתיר בפסד מרובה.
- שהכף היא כלי שני ואפילו למחמירים בו (ט"ז קה, ד) אין להחמיר בהפסד מרובה.
בריה בדברים פגומים: בתוך הדברים הזכיר הפנים מאירות את דברי הרמ"א (קג, א) שכתב 'מיהו דברים החשובים כבריה או כיוצא בה, אם אינן פגומים בעצמן אף על פי שפוגמין התבשיל, אינן בטלים אפילו באלף' והבין מדבריו שאפילו בריה בטלה כשביא פגומה בעצמה והרבה לחלוק עליו. אמנם הרמ"א עצמו בתורת חטאת (פה, כד) כתב שמדובר 'שנסרחו אחר מותם' וכן שאר אחרונים הבינו ברמ"א שכוונתו שהם 'פגומין וסרוחין' (ט"ז שם ב) ולא מצד הפגם הטבעי שיש בשרצים. ובפר"ח (שם א) הוסיף שזהו דווקא לגבי ציפור וכד' אבל זבובים ויתושים לעולם באיסורם כבריה שאע"ג שהם מאוסים כך אסרה אותם התורה.
עמוד הקודםעמוד הבא