סעיף ז: בישול מים בקדרת איסור בת יומה

קדרה שבלועה מאיסור והוחמו בה מים קודם מעת לעת האם מונים מעל"ע מבליעת האיסור או מחימום המים. ומה הדין בבשר בחלב.

• כתב ספר התרומה(סימן עה) לגבי כלי איסור 'צריך לחקור אם בכלי הוחמו המים לבדן בתוך מעת לעת שעשו בו האיסור דכך שוה המים לבדן כמו האיסור עצמו דכל המים נעשו נבלה... וחזרו ונבלעו'. ונמצא לשיטתו שמניית זמן מעת לעת מתחילה מחדש מזמן בישול המים. ובכל אופן כתב שכל זה דווקא בבלוע מאיסור אבל בבלוע בבשר או בחלב אין להחמיר כיון שלא נאסרים המים אלא חלק מהנפלט הוא עצמו חוזר ונבלע לפי חשבון ועוד שיש גם ג' נ"ט להיתר.
• ובסמ"ק(ריג) כתב להתיר והטעם 'דאחרי שאין בגוף האיסור בן יומו אין להחשיבו בן יומו וכן הדעת נוטה'. והסביר כוונתו הפמ"ג (משב"ז י) 'וטעמא כיון דהאוסר אין יכול ליתן עכשיו טעם לשבח אף באין ס' נגדו דפגום הוא, אין הנאסר יותר מהאוסר, דלא אמרינן חנ"נ אלא כשהאוסר יש בו כח לאסור'.

האם תועיל לינת לילה להקל בבישול מים תוך מעת לעת לבליעת האיסור. ומה דין לינה בין בליעת הבשר לחלב קודם המים. או בין בישול המים לבישול ההיתר. ומה הדין בשאר איסורים.

כשהיתה שהיית לילה לאחר בליעת בב"ח

כשהיתה שהית לילה בין בשר לחלב או בין בישול המים לירק

• והוסיף הרמ"א על פי הבנתו בב"י 'וכן אם עברה לילה בין בישול בשר לחלב, אף על גב דאח"כ הוחמו המים מיד, נמי דינא הכי'. ובתורת חטאת הבין בדעת הב"י להקל גם 'באם שהה לינת לילה אחר חימום המים' (הובא בט"ז י)
• ובש"ך (יח) כתב שלדעת השו"ע 'דאינו מועיל לינה אלא לענין שחימום המים אח"כ לא יעשוה ב"י'. כלומר ולא בין בשר לחלב או בין המים לירק שבכל אלו צריך להחמיר לשו"ע לחשבת את המעל"ע מחימום המים.

חימום תוך מעל"ע בשאר איסורים

שאר איסורים במקום הפסד

סימן קד - דין עכבר שנמצא ביין או בשכר