התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ו: חתיכה שאבדה צורתה
הרב ירון אליה
סעיף ו: חתיכה שאבדה צורתה
מה דין חתיכה הראויה להתכבד שנפרסה לאחר שנפלה לתערובת. האם כוונת המרסק משנה. והאם ידיעת התערובת משנה.
כתב הרא"ש (ז, לה) ' חתיכה הראויה להתכבד, אם נפרסה אחר שנפלה לקדירה בטלה חשיבותה ובטילה כשאר איסורים. שהרי אגוזי פרך ורימוני בדן אם נתפצעו האגוזים ונתפרדו הרימונים בטלין... (גיטין נד, ב)... הילכך כל חתיכה שנפרסה ואינה ראויה להתכבד עוד היא מותרת והשאר אסורות'. וכן כתבו הר"ן (על הריף לו, ב) והרשב"א (תוהב"א ד, א יג, ב).
וכן כתב השו"ע 'הא דבריה וחתיכה הראויה להתכבד לא בטלי, דוקא בעודם שלמים, אבל אם נחתכו או נתרסקו עד שנאבדה צורתן, בטלי, דתו לא חשיבי. ואפילו אם נתרסקו לאחר שנתערבו עם ההיתר'.
ריסק בכוונה לבטל
והוסיפו הראשונים 'ודווקא שנפתחו או נתפרסו החביות מעצמן או בשוגג, אבל במזיד אסורות'. והוא מדין שאין מבטלין איסור לכתחילה. שכיון שהחיתוך משנה את מעמדם ההלכתי בתערובת לקולא אין לעשות זאת בכוונה.
וכן כתב השו"ע 'והוא שנתרסקו שלא במתכוין לבטל האיסור, אבל אם נתכוין לכך, אסור למרסק, אם הוא שלו, וכן למי שנתרסק בשבילו'.
ידיעת תערובת קודם ריסוק
- כתב באו"ה (כה) לגבי בריה ודבר שדרכו להמנות 'והא דבריה בטלה בריסוק היינו דוקא לא נודע לו התערובות עד לאחר שנתרסק בקדירה אבל אם הכיר קודם שנתרסק ונאסר כל התערובות פשיטא אם נתרסקה אח"כ לחתיכות קטנות שאסור הכל כמו בתחילה מאחר שנאסר כל התערובת פ"א משום בריה שוב לא פקע תורת בריה מיניה ובתר שעת ידיעה אזלינן'
- ובדרכ"מ הביא דבריו ודחאם על פי דברי הרבה ראשונים בסימן צט (דרכ"מ ה) בדין 'קמא קמא בטל' שלא מחלקים בזה אם היתה ידיעה של התערובת קודם או לא ואין הידיעה משנה את דין הצירוף. והגם ששם הדין נאמר לחומרא שלמרות שהיתה ידיעה יצטרפו האיסורים לאסור התערובת משליך הרמ"א את היסוד הזה כאן לקולא, ולמרות שהיתה ידיעה יועיל החיתוך לבטל את הדבר החשוב בתערובת.
וכ"כ כאן הרמ"א 'ואפילו לאחר שנודע התערובת'.
וכן הוסיף 'ואין חילוק בין נתערבו במינם או שלא במינם' והובא לעיל סעיף א.
עמוד הקודםעמוד הבא