סעיף א: דין כבוש במים ובציר מלוח

מה דין איסור ששהה עם היתר. מהו החילוק בגדר של 'כבוש' לעומת 'מליח' פרט הדין לגבי שלשה פרקי זמן בענין זה.

גדרי מליח וכבוש

זמן הכבישה לאסור כולו בסתם נוזלים

• משמעות רש"י (להבנת המרדכי ביצה תרע"ד)והרשב"א שרק בטעם חזק כחמוץ או מלוח יש דין כבוש שכן בכל מקום פרש רש"י כמבושל 'בחומץ ותבלין'. וכן הרשב"א (תשובה א, תקיד) כתב שרק 'בדברים החריפין כמלח וחומץ וכיוצא באלו' יש דין כבוש והוכיח מדברי הגמ': 'צונן לתוך צונן דברי הכל מותר. ולא נתן שיעור לשהיית זה בתוך זה'.
• מרדכי (ביצה תרעד) שלשה ימים ראשית המרדכי דוחה את שיטת רש"י שכבוש הוא דווקא בדבר חריף ומביא ראיה ממשנה בשביעית 'ורד ישן שכבשו בשמן חדש חייב בביעור- אלמא בלא חומץ הוא נותן טעם כמבושל' ולענין הזמן כותב 'ונראה דכבוש מיקרי ששהה כבר ג' ימים בדבר לח ואז הוי כמבושל ופולט טעם וקולט טעם, כדאמרי' במסכת ע"ז קנקנים של ע"ז ממלאם ג' ימים ומערן מעת לעת וכפולטו כך בולעו'. והוסיף שכן דעת ר"א ממיץ וראבי"ה (אלף קיד). וכן כתב המרדכי (ע"ז תתנד) בשם ר"ת.
• רא"ש(ע"ז ה, יא) יום שלם: בגמ' בפסחים (מד, ב) נחלקו ר' עקיבא וחכמים במקור דין טעם כעיקר שלר' עקיבא נלמד מבשר בחלב ולחכמים אי אפשר ללמוד ממנו 'דחידוש הוא... דאי תרו ליה כולי יומא בחלבא - שרי, בשיל ליה בשולי – אסור'. כלומר בבשר בחלב מדין תורה אין איסור כבישה יום שלם בצונן והוא רק מדרבנן מה שאין כן בשאר איסורים שיש בהם איסור תורה בכבוש יום שלם בצונן. ומכאן הביא הרא"ש בשם הריצב"א שזמן הכבישה בנוזלים להאסר כולו הוא יום שלם.

האם כבוש כמבושל ממש לענין דם וכד'

• וכעין זה כתב כאן הפרי מגדים (משב"ז א בסופו) 'וכבוש הוא רק מפליט ומבליע לא מבשל ממש ונ"מ דם היוצא ע"י כבישה דאורייתא ולא דמי לדם שמלחו'.
• אמנם בחוו"ד (ביאורים ה) כתב 'דכבוש בדם ג"כ הוא רק מדרבנן' ומשמע שסובר שהוא כבישול ממש.

כבישה בכלים: מהו עומק האיסור בכלי שנאסר בכבישה. מה דין היתר שנכבש בכלי איסור מעל"ע. האם יש חילוק בסוג הכלי.

• כלי שנאסר בכבישה נאסר בכולו בעץ וחרס אך לא במתכת בדיעבד.
• היתר שנכבש בכלי איסור מעל"ע נאסר כולו (ככלל אין בתוכן הכלי שישים כנגד דפנותיו).
• קודם שיעור מעל"ע אין פליטה ובליעה כלל בכבישה.

• שיעור הבליעה בכבישה הוא כדי קליפה בלבד כמוכח מהרשב"א שכלי שנאסר מבליעת יין נסך די בקליפה להכשירו. ואין לחלק בזה בין סוגי הכלים.
• היתר שנכבש בכלי איסור אינו נאסר בדיעבד שהרי אין בליעה קודם מעל"ע ואז כבר הבלוע ודאי פגום שאינו בן יומו¹⁶⁹.

• כלי חרס (חדש) בולע מיד בצונן.
• וגלייזר"ט (חרס מצופה גלזורה) יש להקל אף שגליזר"ט שלנו אין דומה למצופה אבר.
• ועץ מעל"ע בולע בכולו ולא קודם לכן.
• ומתכות יש מחלוקת אם בולע בכבוש¹⁷⁰(ונטייתו להחמיר)
• ובכלי זכוכית המיקל בה"מ לא הפסיד¹⁷¹(באיסורים אך לא בחמץ):

מהו זמן הכבישה לאסור כולו בציר מלוח ומה דעת הרמ"א בזה.

• ר"ת(הובא ברא"ש ח, מט) 'מעשה בתרנגולת שנמלחה בכלי שאינו מנוקב ואף על פי שלא שהתה שיעור מליחה אוסר את כולה' ונמצא לשיטתו שציר מלוח אוסר מיד בכולו. וכ"כ או"ה(י, ג) 'והשיב מהר"ם אפילו לא שהה כי אם מעט עד שנראה רק מעט ציר בקערה הכל אסור בין הבשר בין הכלי דאין שיעור לדבר דלא אשכחן דמפליג תלמודא גבי כלי שאינו מנוקב בין שהתה ולא שהתה עכ"ל'.
• הרב הברצלוני (שם¹⁷³)סובר שכלי שאינו מנוקב אוסר את הבשר רק לאחר ששהה שם שיעור מליחה שנהיה הבשר אינו נאכל מחמת מלחו וקודם לכן אינו נאסר כלל.
• רא"ש (שם) מיצע בין השיטות והעלה שנאסר מיד כדי קליפה ולאחר שיעור רתיחה נאסר כולו. 'ושיעור כבישה (שיאסור כולו) הוי כאילו נתנו על האור כדי שירתיח ויתחיל לבשל. אם נכבש בתוך הציר כשיעור זה נאסר כל מה שבתוך הציר. ובפחות משיעור זה לא נאסר אלא כדי קליפה כדין מליח הרי הוא כרותח'.

האם דין חומץ כדין ציר לענין זמן הכבישה

האם מועיל מליחה לכלים בשיעור 'כדי שירתיח' להבליע או להפליט בכולו

מליחה לכלים להפליט מהם בכדי שירתיח

מליחה לכלים להבליע בהם בכדי שירתיח

• דמש"ך שם הטעם דכדי שירתיח דינו כמליח דאין מפליט מכלי ולפ"ז להבליע שפיר מבליע והיינו בחומץ או ציר בכולו.
• ולט"ז שם משמע דכבוש כדי שירתיח אין מועיל בכלי משמע אף להבליע.

חתיכת ששהתה חציה בתוך ציר של איסור מה דין החלק שמחוץ לציר ומה ההבדל בין דין זה לחתיכה שנמלחה בכלי שאינו מנוקב ולשובר מפרקתה של בהמה

דם שפירש בתוך החתיכה

• לדעת הרשב"א(שו"ת הרשב"א חלק א סימן תסו) אין לחלק וגם לאחר שחיטה יש לאסור וכ"כ באו"ה (שער י כלל א)
• אמנם לדעת התוספות(חולין יד א ד"ה 'ונסבין חבריא') והרא"ש(פרק א סימן יט) אין לאסור כמוכח מככר שחתכו עליה בשר שהיא נאסרת והבשר מותר. וכן מחתיכה שלא צלו אותה כל צרכה אין אוסרים אותה למרות שהחום הפריש את הדם בתוכה ולא הספיק לצאת לחוץ.

חתיכת היתר בתוך ציר

• באו"ה (ל, ד) כתב 'אבל אם היתה החלב מועט שלא היה בה לכסות כל הבשר אלא רק מקצתו אז אין איסור אלא מה ששרה תוך החלב אבל מה שלמעלה מותר כשקולף נגד מקום נגיעת החלב דהא החלב אינו מפעפע למעלה'
• והגהות מהר"ש (על או"ה הובא בתו"ח כב, ו) מחמיר שגם החלק שמחוץ לרוטב נאסר.

מה דין ספק כבוש בבשר בחלב ובשאר איסורין

• וכתב הרמ"א 'וספק כבוש, אסור, מלבד בבשר עם חלב דאזלינן לקולא, דמן התורה אינו אסורה רק בבשול ממש'.
• והט"ז (ג) כתב שבמציאות שיש ספק באורך הכבישה יש להתיר גם בשאר איסורין. והסביר שכמו שבמקוה מעמידין אותו על חזקתו במקום ספק ואפילו שפעמים מימיו מתמעטים כל עוד לא הוחזק לכך. הוא הדין כאן שמעמידים את החתיכה על חזקתה.
• ובנקה"כ דחה דברי הט"ז שכן במקוה לא היתה רעותא לפנינו וכאן קיימת רעותא שרואים כבר את ההיתר בתוך האיסור ורק מסתפקים בזמן שנשרה בו.

---

1. וכן רש"י ושאר ראשונים כתבו לגבי כבוש 'בחומץ' וכן בדין כבישה בעכבר (לעיל סימן קג) נדונו נוזלים בלבד שיכר, חומץ, שמן, דבש ושאר משקים.

   ↩

2. ונלע"ד על דרך אפשר לישב את דברי האו"ה שמה שנפגם הבלוע בכלי הוא מצד שהאויר שולט בו ומחמצן את המאכל. משא"כ בשרוי שאין האויר שולט בו, סובר שאינו נפגם. והוא כעין מה שכתב הפנים מאירות להחמיר בבלוע בכלי בשנים עשר חודש כיון שאין אויר העולם שולט בבלוע להתירו.

   ↩

3. באו"ה כלל ב' ד"ח התיר והט"ז כאן אוסר. ולרי"ו גם בעירוי רותחים במתכת אינו בולע ונראה שה"ה לכבוש.

   ↩

4. או"ה כלל פ"ה אות י"ב כתב דזכוכית אין בולע בכבוש. והקשה מא"ח תנ"א סכ"ו דהחמיר שם בזכוכית ותי' חומרא דחמץ. וראה בשו"ת משנה הלכות (ט, קסח) שכתב להתיר להשתמש בכוסות זכוכית לבשר וחלב אבל לא בפיירקס שנועד לבישול. וכן החמיר בפיירקס בציץ אליעזר (ח, כ) מטעם שמכיל מתכת. אמנם בהגעלה כתבו להתיר ולא כחומרת הפסח בזכוכית.

   ↩

5. החילוק בין זמן כבישה בציר לזמן כבישה בשאר נוזלים ברור מדברי הראשונים והודגש במעדני יו"ט על הרא"ש (חולין ח, מט. צ).

   ↩

6. הובא בב"י בסימן צא בשם 'אלברצלוני'.

   ↩

7. דין חומץ יובהר בשאלה הבאה.

   ↩

8. נראה שכוונתו לומר שהט"ז תלה בכלי שכתב 'בכלי לא מפליט במן קצר' והבין שממילא אינו מבליע. והש"ך תלה בכח המלח להפליט וממילא אפשר שלהבליע יכול. וצל"ע

   ↩

9. כדעת הרי"ף (שם מב ב), הרמב"ן והרשב"א (בחידושים שם) שהספק הוא רק לגבי אכילה באומצה. ולא כדעת רש"י שספק הגמ' הוא לגבי הכשר במליחה.

   ↩
עמוד הקודםעמוד הבא