התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ד: שמן ודבש שנתבשלו בכלי גויים
הרב ירון אליה
סעיף ד: שמן ודבש שנתבשלו בכלי גויים
מה דינם של שמן, דבש ויין שנתערב בהם בשר איסור.
בשר שנתערב בשמן או דבש
בגמ' (ע"ז לח, ב) מובאים צדדים להיתר בשמן מבושל של גויים ובכללם 'אי משום גיעולי עובדי כוכבים (כלומר כלי גויים) - נותן טעם לפגם הוא ומותר'
- ובתוספות (שם 'אי משום') כתב 'שמן כשהוא בעין ה"ל לשבח' ורק בבלוע בכלים מתירים כיון שאינם בני יומם ופוגמים. אמנם דבש נפגם גם על ידי בשר בעין.
- וכן משמע ברש"י שהסביר את ההיתר 'הרי נתבשל האיסור אתמול וכבר הופג טעמו ונפסל בלינה' כלומר שסתם כלים אינם בני יומם.
- אבל הרמב"ם(יז, כב) הסביר'מפני שהבשר פוגם את השמן ומסריחו' ומשמע שטעם הבשר פוגם בשמן. ובהלכה הבאה אמר שהוא הדין בדבש.
ומהרי"ל (שו"ת פא) כתב שאפילו לגבי דבש שנפגם על ידי השומן הוא דווקא ב'משקה דבש' אבל דבש עצמו אינו נפגם אמנם סיים שהרמב"ם מתיר גם בדבש עצמו 'וכדאי הוא לסמוך עליו'. ובדרכ"מ (א) הביא מהמרדכי (תרעד) שהחמיר בדבש וכתב שממילא החילוק הוא כמהרי"ל שרק מי דבש נפגמים ולא דבש.
והב"י תמה על המציאות הנודעת בדבש וכתב 'ואני תמה שהרי העולם מבשלים דבש עם הבשר והוא משובח מאד ושמא י"ל שעל ידי התבלין והבצלים הוא משביח אבל אילו היו בשר ודבש לבדם היו פוגמין149'.
השו"ע פסק להקל בשמן ובדבש 'שמן ודבש של עובד כוכבים, אף על פי שהם מבושלים, מותרים מפני שהבשר פוגם את השמן ומסריחו, וכן לדבש'
והרמ"א נטה להחמיר בדבש כמהרי"ל 'ויש אומרים דבשר אינו פוגם דבש עצמו, רק משקה הנעשה מדבש. ובמקום שאין הפסד גדול, יש להחמיר'.
והט"ז (ז) כתב שהיה ראוי להחמיר בדבש אפילו במקום הפסד גדול כפשט במרדכי שאסר למעשה.
דעת מהרי"ל בשמן. מלשון מהרי"ל בתשובות משמע שאין הוא חולק בשמן. וכן משמע מדברי הרמ"א כאן. אמנם בהגש"ד (י, כב ז בסופו) כתב 'עכברא בשמן ונימוח אם הוא חם בטילה בששים, ואם הוא צונן מעבירו במסננת ומותר באכילה'. ומשמע שאינו נטל"פ שכן צריך שישים כנגדו. וכן הקשה הש"ך(יד) והביא גם את דברי התוספות לעיל שכתבו כך והוכיח כן מהמרדכי. ודחה את דברי הרמ"א בתשובה (נג) שהבין בתוספות לחלק בין שמן שלוק שמודה התוספות שנפגם לשמן אחר שסובר שמשביח.
ובזבחי צדק (כ, כא) כתב להחמיר בשמן ובדבש ולהק"ל כשו"ע בהפסד מרובה או שעת דחק.
בשר שנתערב ביין
כתב הגהות אשיר"י (ע"ז ה, יא) 'חלב ובשר נבילה שנפל ליין אין צריך ששים, דהוי נותן טעם לפגם, דביין ודאי פגמי'.
וכ"כ הרמ"א 'בשר או חֵלב ביין, הוי לפגם, ומותר'.
- ↩
ונלע"ד להסביר שהבשר פוגם בדבש אבל הדבש משביח את הבשר כשהבשר הוא הרוב והעיקר.