סעיף א: צליית כשרה ונבלה בתנור אחד
מה דין ריחא לכתחילה ובדיעבד, בתנור גדול או קטן. בחריף ובחמץ. ביחד ובזה אחר זה
ראה פירוט השיטות בדברינו לסימן צז סעיף ג שאלות 7,8.
לכתחילה ריחא מילתא ולא בדיעבד
אין צולין בשר כשרה עם בשר נבלה או של בהמה טמאה בתנור א', ואף על פי שאין נוגעים זה בזה.
ואם צלאן, הרי זה מותר. ואפילו היתה האסורה שמינה הרבה והמותרת רזה.
היתרים לכתחילה לשו"ע
ואם התנור א.גדול שמחזיק י"ב עשרונים, ב.ופיו פתוח (ש"ך ג: הכוונה פתוח ממש כתורת חטאת. פר"ח ד: לשו"ע אפילו פתוח קצת), מותר לצלותם בו ובלבד שלא יגעו זה בזה.
ואם אחד מהם מכוסה בקערה או בבצק וכיוצא בו, מותר לצלותם אפילו בתנור קטן ופיו סתום.
לרמ"א מחמירים לכתחילה גם בגדול
הגה: וה"ה לבשר עם חלב נמי דינא הכי. ונוהגין להחמיר לכתחלה, אפילו בתנור גדול כשאינו פתוח לגמרי רק במקום שהעשן יוצא. שפ"ד ג; ובדיעבד, להקל אפילו בתנור קטן. וסתום. ט"ז ג. וראה להלן שהש"ך העמיד בהפסד מרובה.
דין פת
ואם אפה פת עם בשר אפילו בתנור גדול ופתוח מעט. ש"ך ה, אסור לאכלו עם חלב, אם יש לו פת אחר. וכן אם עובד כוכבים אפה פת עם איסור, אסור לקנות אותו פת אם יש פת אחר, דכל זה מקרי לכתחלה שלא כשאר דברים שסומכים שכליו הם כלי שני לקנות ממנו. אבל אם אין לו פת אחר בריוח, מותר בשניהם פת שנאפתה עם בשר או איסור, דזה מקרי לענין זה דיעבד.
תנור סתום מותר בדיעבד רק במקום הפסד
י"א דאין מתירין ריחא, אפילו בדיעבד, אלא אם כן התנור פתוח קצת מן הצד או למעלה במקום שהעשן יוצא. ובמקום הפסד מרובה. (ש"ך ח ע"פ ת"ח). אין להחמיר, בדיעבד אפילו סתום לגמרי. ואם פתוח קצת אף בהפסד מועט.
דבר חריף או נעשה לריח
כתב הרשב"א בתשובה (א, תתמט) 'בצל שצלאו עם נבלה בתנור אסור אפי' לרש"י הואיל שהוא חריף שואב טובא מידי דהוה אפת חמה וחבית פתוחה. דאפילו לרבא דאמר ריחא לאו מילתא היא מודה לפי שקולט הריח ביותר והוי כקטרת דלריחא עביד'.
ומשמע בדבריו שכשההיתר חריף חמור יותר כי דומה לפת חמה. וכן כתב במנח"י (לה, ט) בהדיא להתיר בדיעבד בהפסד מרובה רק באיסור חריף ולא בהיתר חריף (וכן בפמ"ג להלן).
המשיך הרמ"א ואם האיסור דבר חריף, וכל שכן אם ההיתר דבר חריף, ריחא מלתא היא ואפילו בדיעבד אסור, אם שניהם מגולים (ובגדול ופתוח: ת"ח בשם או"ה וט"ז ה אוסרים. ולרש"ל וב"ח מותר). אבל אם אחד מהם מכוסה, אפילו בבצק בעלמא, מותר. ולכתחילה טוב להחמיר ש"ך י בשם ת"ח לה, ב. הכוונה להחמיר בבצק לא במכסה. שפ"ד.
וריחא בחריף הוא דאוריתא. שפ"ד יג.
דין חריף בדיעבד:
רמ"א (כאן) אוסר גם בדיעבד
רש"ל(יש"ש ז, טו) ב"ח (ד) : בתנור גדול ופתוח מותר בדיעבד
פר"ח(ט) גם בתנור קטן וסתום מותר בדיעבד כי 'מה בכך שהוא חריף סוף סוף ליכא טעמא אלא ריחא וריחא לאו מילתא היא כלל אף בשמן וחריף'
תחת מחבת אסור אף בדיעבד
אם אפו או צלו איסור והיתר תחת מחבת אחת, מגולין, אסור אפילו בדיעבד. וה"ה אם אפו בכה"ג פת עם בשר, אסור לאכלו בחלב. ואם אין בו סימן ובכמות מרובה אסור אפילו לבד כדין נילוש. ש"ך יא. שבמחבת החמירו יותר. שפ"ד. אמנם לדעת המנח"י והפר"ח אין לחשוש אלא כשנגע בממשות השומן.
בזה אחר זה מותר לכתחילה אם לא הזיע
אבל בזה אחר זה אין לחוש אפילו נעשה לריחא. כי ריחא לא חוזר ומפליט לאוכל. ש"ך יב, אלא אם כן הזיע המחבת משניהם, דאז אסור אפילו בזה אחר זה, אם היו שניהם מגולין, דהוי ככיסוי של קדרה, כדלעיל סימן צ"ג. וכו אם בלע בראשון בריחא ובשני נגע יהיה אסור. פת"ש ב.
במקום הפסד ריחא מותר תמיד כשיש שישים
י"א דכל מקום דאמרינן ריחא מילתא ואוסר בדיעבד, היינו דוקא דליכא ששים מן ההיתר נגד האיסור. אבל בדאיכא ששים מן ההיתר, אפי' בכל מה שבתנור, מבטל האיסור. ולצורך הפסד יש לנהוג כן. ושלא במקום הפסד צריך שיהיה שישים בכל חתיכה כנגד האיסור. ש"ך
במקום הפסד יש להתיר בדיעבד גם באיסורי משהו
י"א דאיסור האוסר במשהו, כגון חמץ בפסח, ריחא מלתא ואוסר אפילו בדיעבד, אם התנור קטן והוא סתום ואפשר שגם בגדול. ש"ך, והאיסור וההיתר מגולין תוך התנור. ויש אומרים שאין לחלק. ובמקום הפסד יש לסמוך אדברי המקילין.
חשש ניצוצות בכירה
ועיין לקמן סוף סימן קי"ח אם יש להחמיר לכתחלה לשפות ב' קדירות, וא' מהן של איסור, על הכירה או לצלות איסור אצל היתר. ושם בסעיף יא החמיר לכתחילה שמא יתחלפו או יותזו ניצוצות מאחד לשני והתיר בדיעבד.
עמוד הקודםעמוד הבא