התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ז: ביטול ביצת איסור
הרב ירון אליה
סעיף ז: ביטול ביצת איסור
מה דינה של ביצה אסורה עם דם שנתערבה באחרות ונתבשלו יחד ומדוע. ומה הדין כשאין הביצה נכרת
בגמ' (חולין צח, א) 'אתמר, אמר רבי חלבו אמר רב הונא: ביצה, בס' והיא - אסורה, בס' ואחת והיא - מותרת.'
בטעם החומרה להצריך שישים ואחת
- כתב הרמב"ם (מאכלות טו, יט) 'מפני שהיא בריה בפני עצמה עשו היכר בה והוסיפו בשיעורה'.
- אמנם הרמב"ן (חולין צז, ב) כתב הטעם 'דלפי שיש בביצים גדולים וקטנים והבא לבטל ביצה ממש אינו משגיח עליה לראות אם זו וכולן שוות ממש לפיכך הוסיפו אחת בשיעורה ולא הצריכוהו לשער כל אחת ואחת' וטעם זה כתבו גם הרא"ש והר"ן והטור (כס"מ שם) והרשב"א (תוה"א א, ד דף טז, ב בסופו).
וכ"כ השו"ע כאן 'ביצה שיש בה אפרוח או טפת דם שנתבשלה עם אחרות, צריך ששים ואחת לבטל פליטתה'.
כשאינה נכרת: השו"ע הדגיש 'לבטל פליטתה' כלומר שהוציאו את ביצת האיסור עצמה ונשאר לבטל את הפליטה. אבל ביצה שיש בה אפרוח ואינה נכרת להוציאה וצריך לבטל את עצמותה, אינה בטילה אפילו באלף מדין בריה כמובא בשו"ע להלן סימן ק' סעיף א (ש"ך כד). ואם אין בה אפרוח יש לדון בה מצד דבר שבמנין כמובא ברמ"א שם.
ביצה טמאה שלא התרקם בה עדיין אפרוח אינה אוסרת כיון שהיא מים בעלמא ולא נותנת טעם כלל (תוה"ק ד, א. יא, א)
עמוד הקודםעמוד הבא