התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ב: בעלי חיים שנשחטו
הרב ירון אליה
סעיף ב: בעלי חיים שנשחטו
האם בעלי חיים נשארים בחשיבותם לאחר השחיטה. וכיצד זה תלוי במנהג המקומות.
בשאלה זו יש לדון מצד חשיבות בעלי החיים עצמם ומצד חתיכה הראויה להתכבד.
מצד דין דבר חשוב, אומרת המשנה (ערלה ג, ח) בדעת רבי עקיבא שאינו מקדש אלא שבעה דברים בלבד שיש מציאות שגם הם בטלים 'כיצד נתפצעו האגוזים נתפרדו הרמונים נתפתחו החביות נתחתכו הדלועים נתפרסו הככרות יעלו באחד ומאתים': ומכאן שדבר חשוב בטל כשהוא נחתך.
הרשב"א (תוה"א ד, א. יג, א) השווה דין בעלי חיים לדין אגוזים וכתב 'וכן אם נשחטו בשוגג כולן מותרין שכבר בטל חשיבותן ואין קונסין שוגג אטו מזיד אבל במזיד כולן אסורות וכמו שאמרו נתפרדו הרמונים ונתפצעו האגוזים בשוגג יעלו במזיד לא יעלו'.
אמנם מצד דין חתיכה הראויה להתכבד, שם נחלקו הראשונים האם חתיכה גדולה מאד שמחוסרת מעשה לאכילה דינה כראויה להתכבד.
- הרשב"א(ד, א. יג, ב) והר"ן (על הרי"ף לו, ב) כתבו שחתיכה הראויה להתכבד היא דווקא בגודל של מנת הגשה ולא גדולה מדי כיון ש-'הגדולה עומדת היא לחתוך שאין דרכן להניחה כולה בפני אורח אחד'. וראייתם היא שבעלי חיים לא בטלים רק מצד חשיבות בעלי חיים ולא משום חהר"ל.
- והרא"ש (חולין ז, לו)כתב 'וכי בשביל שראוי לחלק לכמה חתיכות חשובות גרע טפי?!'
ונמצא שלרא"ש גם לאחר שחיטה בעלי חיים אינם בטלים מצד חתיכה הראויה להתכבד. והטור כאן למרות שבסימן ק"א פסק כרא"ש שגדול אינו בטל, כאן כתב את דברי הרשב"א שאם נשחטו הם בטלים ותמה עליו הב"י.
והרש"ל (יש"ש ז, נא) הסביר שכאן מדובר שעורו לא הופשט ולכן סובר בטור שבטל כיון שמחוסר מעשה גדול318. ואכן כעין זה בסימן ק"א (סעיף ג)השו"ע הקל בגדולה כרשב"א והרמ"א החמיר כרא"ש. אמנם לענין תרנגולת בנוצתה וכבש בעורו הודה הרמ"א להקל כיון שמחוסר מעשה גדול.
ובאו"ה (כה, ה) חילק בין גדולים לקטנים 'דהא דאמרינן שאם נחתך אבר אחד מנמלה בטילה חשיבותה ה"מ בקטנה אבל שרץ גדול שישאר בו עדיין שיהא ראוי להתכבד לפני אורחים אפילו באלף לא בטיל'. ובתורת חטאת (מב, ג) ובט"ז (ב) ישב בדברים אלו את שיטת הטור כלומר שסובר בנמלה שבטלה כשנחתכת אבל לא בציפור319.
השו"ע כאן פסק כרשב"א 'בעלי חיים שנתערבו באחרות, ונשחטו, בטל חשיבותן ובטלין; והוא שנשחטו בשוגג. או שנשחטו קודם שנתערבו. ש"ך יא. או קודם שנודע התערובת. ש"ך יב.
הרמ"א הוסיף כאו"ה 'ודוקא בעלי חיים קטנים, שאינם ראוים להתכבד לאחר שחיטתן'.
כתב הב"ח שדברי הרמ"א כאן בגדולים שאינם בטלים סותרים למה שהקל בתרנגולת בנוצתה בסימן ק"א שבטלה.
- והשיב הש"ך (יג) שגדולים בנוצתם אמנם בטלים מצד חהר"ל אבל עדיין לא בטלים מצד דבר שבמנין. ונפק"מ שבמקום שאין מוכרים אותו במנין יהיה בטל.
- והט"ז (ב) השיב שכאן מדובר בבעל חיים כחוש וממילא חשיבותו רק בחייו ולאחר מיתתו לא שייך בו חתיכה הראויה להתכבד.