התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
ספקות בגופו
הרב ירון אליה
ספקות בגופו
ספק ספיקא משם אחד
המציאות
הדין לש"ך
מקרים חריגים
החולקים
- סתם כלים שאינם בני יומם, ספק אינו מהיום וספק נשתמש בפוגם והרי שני הספקות מכוונות שהוא פגום.
- וכן ספק מחט בחלל הגוף ושמא לא ניקבו האברים הפנימיים שמכוון למציאות של נקב. ועוד מקרים (תורת השלמים כ. ולש"ך ראה אות יב למה מותרים שם)
ספק ספיקא משם אחד כשאחד הספקות מתיר יותר
המציאות
הדין
ספק ספיקא שאינו מתהפך
המציאות
הדין לש"ך
החולקים
דוגמא נוספת לש"ך לספק ספיקא שאינו מתהפך
כשאינו מתהפך אבל הסדר מוכרח במציאות386
מציאות
- נמצא צפורן של ארי יושבת בגבו של שור ולא ראינו ארי נכנס. הרי זה ספק ספיקא. ספק נכנס הארי או לא. ואם תרצה לומר נכנס שמא לא דרס, וצפורן זה לא מיד הארי הוא אלא נתחכך בכותל וישב לו צפורן זה בגבו.
- עבר ובישל תוך י"ב חדש פירות שיש לחוש שיש תולעים בהן בלא בדיקה מותר משום ספק ספיקא שמא אין שם תולע ואם תרצה לומר היה שמא נימוח בבישול387.
- גבינה שיש בה ספק אם העמידוה בעור קיבת נבלה מותרת משום ספק ספיקא שמא לא העמידוה בעור קיבת נבילה ואם תרצה לומר העמידוה שמא אין שם בנותן טעם.
- נשבר גף של עוף ואינו ידוע אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה מותר מטעם ספק ספיקא שמא לאחר שחיטה ואם תרצה לומר קודם שחיטה שמא לא ניקבה הריאה
הדין 388
- אין אתה יכול לומר שצפורן זה מיד הארי הוא אלא אם כן ידוע שנכנס ואם כן מתחלה צריך אתה לדון אם נכנס כלל או לא.
- וכן אי אתה יכול לאסור התבשיל אלא אם כן ידוע שיש שם תולע, ואם כן מתחלה צריך אתה לדון אם יש שם תולע או לא.
- וכן בגבינה אין אתה יכול לומר שלא נתן טעם אם לא תגיד תחילה שהעמידוה בעור קיבת נבילה.
- וכן נשבר גף של עוף אין אתה יכול לומר אימא לאידך גיסא שמא ניקבה הריאה כו' דכיון דשבירת הגף אינה טרפה מצד עצמה אלא מצד שניקבה הריאה אם כן איך תתחיל לומר שמא ניקבה הריאה והרי אין ריעותא בריאה כלל וע"כ מכח שבירת הגף אתה בא לדון על הריאה ואם כן מתחלה צריך אתה לדון על הגף עצמו אימת נשבר, וכן כל כיוצא בזה.
- ↩
מקור דין זה הוא התוספות בכתובות ט, א 'ואי בעית אימא באשת ישראל' שאם לא נגיד כך יקשה על ישוב הגמרא. וראה בתוה"ש (כ) שאין כן דעת הרמב"ם אמנם הוא יחיד בשיטתו.
- ↩
כעין זה מצינו באול"צ (א. יו"ד י) שכתב לגבי בין השמשות 'ספק אם הלכה כר' יוסי דעדיין יום הוא, ואף את"ל דהלכה כר' יהודה דהוי ביה"ש, הלא ביה"ש גופא הוא ספק יום ואין לומר דהוי ס"ס משם אחד, דספק במחלוקת תנאים בצירוף ספק במציאות (דא"א לברר), חשיב שפיר ס"ס, אף דהוי משם אחד'.
- ↩
והש"ך ציין רק כהשספק הראשון מתיר יותר.
- ↩
ולא תוכל לומר שמא במיעוט בתרא נפגם ואם תרצה לומר שלא נפגם במיעוט בתרא שמא בעצם המפרקת נפגם דשניהם אין חשש איסור והכל אחד.
ויש להעיר שדוגמה זו באה להמחשה כיון שלמעשה בכל אופן אינה מותרת מכיון שיש לבהמה חזקת איסור וממילא אינה יוצאת מחזקתה בספק בשחיטה (תוה"ש כג)
- ↩
זהו כהסבר הרשב"א לדין ספק ספיקא. וגם להסבר הרמב"ם כתב הרמ"ע שלא צריך מתהפך כיון שהספק הראשון בכל אופן הופך אותו לדרבנן והשני מתיר.
- ↩
ראה בהלכות שחיטה שו"ע נה, א בפרטי דין זה.
- ↩
הש"ך למעשה בהחרגה הזו עונה להרבה מהמקרים עליהם סמכו החולקים לומר שיש ספק ספיקא גם כשאינו מתהפך.
- ↩
דברי הרשב"א המובאים בב"י בסימן פד. ולהלכה שם בסעיף ט.
- ↩
הפרי מגדים (שפ"ד כאן סג, יד) נתן כלל שכל מה שצריך שיהיה מתהפך הוא דווקא כשהספקות בגוף אחד ובמקום אחד. אבל לגבי זמנים אפילו בשני זמנים צריך מתהפך. ובלשונו: ב' תנאים צריך לזה האחד שיהיה ב' צדדין בגוף א' לאפוקי ב' גופים כמו נשבר הגף ונקיבת הריאה דשני גופים הם צריך אתה לדון תחלה על הגף ולא בעינן מתהפך וכן בב' מקומות ספק עאל ואם תרצה לומר עאל שמא לא דרס אין צריך להתהפך. אבל מזמן לזמן שמא לאחר שחיטה נשבר ארכובה ושמא לא יצא לחוץ עד שאתה מתחיל כך תתחיל להיפך וליכא ספק ספיקא