התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ו: הרחת בשמים שנתנו ביין איסור
הרב ירון אליה
סעיף ו: הרחת בשמים שנתנו ביין איסור
האם מותר להריח בשמים שנתנו ביין איסור וקבלו טעמם. ומדוע. ומה לגבי הבדלה בהם.
שאלה זו נשאל הרשב"א (ג, רלד) וכתב להתיר משתי סיבות:
- התבלין ניתן ביין כדי לתת בו טעם ולא בשביל לקבל את טעמו.
- המריח מתכוין לריח התבלין ולא לריח היין שנתווסף בו.
וסיים 'ומכל מקום מסתברא דלבשמים דהבדלה אסור א.משום הקריבהו נא לפחתך. ב.ועוד דכל שיש בו איסור מעורב איפשר דמימאיס למצוה'
וכן כתב השו"ע 'שק של פלפלין וזנגביל שמשימין בקנקני יין נסך, מותר להריח בהם. אבל לבשמים דהבדלה, אסור'.
האם מותר לברך ברכת בשמים על תבלינים שנועדו לבישול
יש הסוברים שאין לברך על תבלין ונחלקו רק האם פלפלין נקראים תבלין:
- הט"ז (י) כתב שמותר לברך על פלפלת כיון שאינה מין תבלין אלא היא מין בשמים. ומשמע מדבריו שאם היה מין תבלין היה אסור בברכה.
- ונקה"כ חלק עליו לענין פלפלין שאינם נקראים בשמים אלא תבלין וממילא אין לברך עליהם.
ויש הסוברים שמברכים על תבלין בפשיטות:
- המג"א (מבוא לסימן רצז) כתב 'ולא ידעתי מקום הספק דהא י"א דאפי' על פת חם מבדילין'.
והכנה"ג כתב שיברך על פלפלין כשהם כתושים שנותנים ריח יותר.
והמחזיק ברכה (רצז, ה) הביא מדברי הכלבו (כד) שכתב בפירוש 'על כל עצי בשמים כגון פלפל, זנגביל, נרד, וכרכום, קנה, וקנמון, וכיוצא בהן מברך עליהן בורא עצי בשמים' ומוכח שמברכים על תבלין.
ובכה"ח (רצז, ה) כתב שבשעת צורך יברך עליהם בהבדלה אפילו שאינם כתושים. רק יברך עליהם מיני בשמים מספק.
עמוד הקודםעמוד הבא