התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ו: ביטול איסור דרבנן
הרב ירון אליה
סעיף ו: ביטול איסור דרבנן
האם מותר לבטל לכתחילה איסור דרבנן
- בתוספות(אין מבטלין') הסביר שקולת ביטול לכתחילה בדרבנן הוא דווקא בדבר כמו מוקצה שגם עיקרו מדרבנן אבל בדבר שעיקרו מהתורה כגון תרומה רק שדנים כרגע בתרומת פירות שהם מדרבנן72 אסור לבטל איסור לכתחילה. וכעין זה הביא ברשב"א (חידושים שם) בשם יש מי שאומר והביא כדוגמה מים שאובים למקוה וחלת חוץ לארץ73 שמערבין לכתחילה. (אך בסיום דבריו כתב שיש לחוש לדברי המחמירים).
- הרמב"ם(טו, כז) התיר בדרבנן כשכבר נתערב'כיצד חלב שנפל לקדרה שיש בה בשר עוף ונתן טעם בקדרה מרבה עליו בשר עוף אחר עד שיבטל הטעם וכן כל כיוצא בזה' (וכ"כ הרשב"א בשם יש מי שאומר). בהגהות מרדכי (חולין תשנב) הבין ברמב"ם שמתיר כיון שאין לעוף בחלב יסוד מהתורה. אך מסקנת הכס"מ שקולת הרמב"ם בדרבנן היא אפילו יש לו יסוד מהתורה וזהו עוף בחלב.
- וכן בשם ר' שמחה(הובא בהגה"מ טו, כז) מובא להתיר במקרה של 'מי חלב שנפלו לתוך תבשיל של בשר וצוה להוסיף מים עד כדי שיתבטל המי חלב בס' דמי חלב דרבנן' 74
- אמנם הרא"ש(ביצה א, ב) התיר בדרבנן דווקא כשהאיסור מתכלה 'והא דקאמרינן נמי דמבטלין איסורא דרבנן לכתחלה היינו דוקא היכא דמיקלי קלי איסורא, אבל בעלמא אין מבטלין לכתחילה אפילו באיסורא דרבנן'75. וכן כתב הגהות מרדכי (חולין תשנ"ב) 'דאפילו בדבר דרבנן דוקא היכא דליתיה לאיסוריה בעיניה'. וכ"פ בתרומת הדשן (נד), הגהות שערי דורא (לט, ג) ובאו"ה (כד, י) הובאו בדרכ"מ (ד).
- ↩
שלרוב הראשונים רק דגן תירוש ויצהר מהתורה. אמנם לרמב"ם כל הפירות מהתורה ורק ירק מדרבנן.
- ↩
ולמרות שבארץ ישראל עיקרה מהתורה בחו"ל אין לה עיקר מהתורה. 'דבחוצה לארץ ליכא מידי שיהא חייב בתרומה דבר תורה'. (ר"ן על הריף ביצה ב, ב).
- ↩
והקשה עליו הגה"מ שעיקרו מהתורה. ונראה שקולת נתערב היא חלופית לקולת עיקרו מהתורה וכהסבר הכס"מ ברמב"ם.
- ↩
הרשב"א במשמרת הבית (ד, ג. לב,א) הסביר שלשאר פוסקים התשבה הזו מתייחסת רק לשאלה על ביטול 'דבר שיש לו מתירין' ואינה נדרשת לשאלת 'ביטול איסור לכתחילה'.
- ↩
הט"ז (יב) כתב שהרש"ל סובר כשו"ע. ובאור"ח (תרע"ז, ד) כתב 'קי"ל להתיר כמ"ש הש"ע שם' ונראה שסובר בדעתו שמתיר רק בדבר שאין לו עיקר מהתורה כדברי הרש"ל.
- ↩
דין דבר שיש לו מתירין בחמץ נמצא במחלוקת ראשונים. יש אומרים שכיון שבכל אופן אסור מדרבנן לאחר הפסח או כיון שבכל אופן יחזור לאיסורו מהתורה בשנה הבאה לא שייך בו חומרא זו. והובאו הדעות ברמ"א (קב, ד) ללא הכרעה. אך בתורת חטאת (עד, ט) פסק לקולא וכ"כ בערוה"ש (קב, כו), מג"א, פר"ח, פמ"ג ורוב האחרונים. ונראה דעת הש"ך (נקה"כ צב, ד) להחמיר בזה וכ"כ הרש"ל והט"ז שם.
- ↩
אמנם בערך השולחן (טייב) כתב כאן שאין ראיה מדברי השו"ע שכן הוא שינה מלשון הרמב"ם ולא כתב עוף בחלב כלשונו אלא 'איסורים מדבריהם' וממילא כיון שאין לשו"ע חנ"נ בשאר איסורים אין ראיה בדבריו לענין בשר בחלב דרבנן. אמנם יש ליישב שסימן זה עוסק בהלכות תערובות וממילא כתב הגדרה רחבה יותר לקולא. ועוד שמדברי הפמ"ג (משב"ז צ, ד) מוכח שדין חנ"נ בדרבן ודין חנ"נ בשאר איסורים תלויים זה בזה.