התחברות
סיכום הלכות תערובות מדברי הגמרא ועד לפוסקים בדרך של שאלות ותשובות
סעיף ג: חתיכה מחוסרת מעשה
הרב ירון אליה
סעיף ג: חתיכה מחוסרת מעשה
מה דינה של חתיכה שאינה ראויה להגשה כמות שהיא כגון שהיא גדולה, לא מבושלת, עם עורה, עם נוצותיה.
בב"י הביא כמה מחלוקות בגדר חתיכה הראויה להתכבד האם היא צריכה להיות ראויה להתכבד כמות שהיא עתה שנפלה לתערובת (כמפורט להלן) ובסיום דבריו כתב בבדק הבית ''ולענין הלכה כיון דהא דחתיכה ראויה להתכבד לא בטלה אינו אלא מדרבנן הלכה כדברי המקילים'. ולכן פסק כדברי המקלים בכל. אמנם הוסיף בסוף 'ויש חולקים בכל זה'. כלומר שסוברים שלא צריכה להיות להיות ראויה להתכבד כמות שהיא אלא רק בגודל מינימלי חשוב.
תרנגולת בנוצתה:
- כתב בהגהות הסמ"ק שתרנגולת בעודה בנוצתה לא חשיבא ובטלה והוסיף 'ואף על גב דלאחר מכאן מסירים הנוצה והעור מכל מקום כיון דבתחלת התערובת נתבטלו שוב אין חוזרין וניעורין' וכן כתב בשע"ד (סימן מ) בשם ר"ת שהתיר תרנגולת נבלה שנתערבה בנוצתה.
- וכתב על זה הרא"ש 'גם זה אינו, כיון שאחר תיקונה ובשולה ראויה להתכבד בה אורח גם עתה חשיבא'.
השו"ע כתב 'תרנגולת בנוצתה שנתערבה באחרות, בטלה, שהרי אינה ראויה להתכבד לפני האורחים כמות שהיא. ואף על פי שאחר שנתערבה הסירו הנוצה'.
ובתנאי ונודעה התערובת עוד כשהיתה התרנגולת בנוצתה (רדב"ז רסז. פרי תאר ה. שפ"ד ח).
חתיכה חיה:
- יש מהגדולים(הובאו ברא"ש חולין ז, לו) שכתבו שחתיכה חיה אינה ראויה להתכבד. וכ"כ הרא"ה(בדק הבית. בית ד שער ב כה, א. פר"ח טו) 'שאין דין חתיכה הראויה להתכבד בה בפני האורחין אלא בשהיא ראויה עכשיו להתכבד בה כגון שנתבשלה אבל כשהיא חיה לא'.
- הרא"ש(חולין ז, לו) דחה דבריהם שהרי במשנה בערלה (ג, ז) מובא בכלל דברים החשובים 'וחולפות תרדין וקולסי כרוב' ודברים אלו נאכלים רק לאחר חיתוך ובישול ובכל זאת לא בטלה חשיבותם בשלמותם ומוכח שדבר חי עומדת חשיבותו והוא הדין לענין חתיכה הראויה להתכבד. וכן בע"ז (עד, א) פורטו דברים שבמנין והגמ' רצתה לכלול בה גם חתיכת נבילה מדין חהר"ל ומכאן מוכח שניתן להשוות דיניהם להחמיר גם כשלא ראויים להתכבד כרגע111. וכ"כ הסמ"ק(ריד).
השו"ע כתב כמקלים 'וכן לא חשיבה ראויה להתכבד אלא אם כן היא מבושלת'.
וכתב הפר"ח(טו) שבסימן קי (סעיף ה) כתב השו"ע ששייך דין חהר"ל בבשר הנלקח מהמקולין ולכאורה פשוט שהיא חתיכה חיה. וכן בסימן סט (סעיף יד) כתב על חתיכה שלא נמלחה ג' ימים ונתערבה שמותרת בבישול ואפילו היתה ראויה להתכבד ויסוד ההיתר שם הוא מקולת בשר ששהה ומשמע שמדין חתיכה חיה לא היתה בטילה. ולכן העלה ש-'חתיכה חיה פשיטא דמקרי חתיכה הראויה להתכבד כל שהיא מוכנת לבישול' והביא דבריו בכה"ח(כז) וכתב שכן דעת הפרי תואר (טו) ועוד פוסקים.וסיים 'ומיהו השולחן גבוה ח' כתב דהמנהג פה עה"ק ירושת"ו דלא מקרי חה"ל אלא מבושלת דוקא יעו"ש. ואם כן היכא דנהוג נהוג כי יש להם על מה לסמוך אבל היכא דלא יש מנהג יש להחמיר'.
חתיכה גדולה:
- כתבו הרשב"א(ד, א. יג, ב) והר"ן (על הרי"ף לו, ב) שחהר"ל היא דווקא בגודל בינוני ולא גדולה כיון ש-'הגדולה עומדת היא לחתוך שאין דרכן להניחה כולה בפני אורח אחד'. וראיה היא שבעלי חיים לא בטלים רק מצד חשיבות בעלי חיים ולא משום חהר"ל112. וכן כתב בשע"ד(מ) לגבי כבש שלם שלא בטל.
- והרא"ש(שם)כתב 'וכי בשביל שראוי לחלק לכמה חתיכות חשובות גרע טפי?!' וכן כתב בהגשע"ד (שם) בשם מהרי"ל.
השו"ע כתב כמקלים 'וכן כבש שלם או חתיכה גדולה יותר מדאי, לא חשיבה ראויה להתכבד, שאין דרך ליתן לפני האורח כבש שלם או חתיכה גדולה יותר מדאי'.
ובשו"ת שמש צדקה (יו"ד לג) הקשה שמדברי המחבר בסוף הסימן משמע שכבש שלם אינו בטל וכן תרנגולת חיה שכן דרש לזהות את האסור בדימוי וזה לא היה ניתן לעשות לאחר בישול. (פת"ש ז).
אמנם הרמ"א על דברי השו"ע 'ויש חולקים בכל זה' כתב 'וכן נוהגים' כלומר כמחמירים. והוסיף 'ואפילו כבש שלם אינו בטל'
וכתב החת"ס (תשובות צא) שאם היא גם גדולה וגם חיה ניתן להקל בהפסד מרובה בצירוף סניף נוסף. (פת"ש ד).
רגל של בהמה
השע"ד (מ) כתב שהמחלוקת במליחה זהה למחלוקת ברגליים שלא נטלו טלפיהן ובסימן מב כתב שנוהגים להקל. ובכל אופן משמע שפשוט לו להחמיר ברגלים שנטלו טלפיהם שאינם בטלים.
והגשע"ד בשם מהר"י כתב להחמיר ברגליים שלא נטלו טלפיהם שלא חשיב מחוסר מעשה כולי האי ולא בטיל. וכן כתב במבוא שערים שרגליים שלא נחרכו להסיר שער והטלפים מעליהם אינן בטלין.
ולמעשה גם הרמ"א שהחמיר במחוסר מעשה, הקל במספר מקרים כיון שהם מחוסרים מעשה גדול (ה):
- 'מלבד תרנגולת בנוצתה(וכבש בעורו. ש"ך י) דמחוסרת מעשה גדול, דנוהגים בה שהיא בטילה'.
- ולגבי דין דבר שבמנין בתרנגולת בנוצתה כתב הש"ך (ז) בשם הפוסקים (יש"ש ז, נג) שמחוסר תיקון גדול כ"כ גם אינו נחשב דבר שבמנין ולא כדברי התורת חטאת (מ, ג) שהחמיר בזה.
- וכן רגלים או ראש שלא נחרכו משערן. אבל אם כבר נחרכו (אף על פי שלא ניטלו טלפיהון. ט"ז ז), חשיבי חתיכה הראויה להתכבד, אפילו לא נמלחו עדיין.
- רגלים של עופות, מלבד רגלי אווז (שגם הוחרכו עורן מעליהן ש"ך יא), וכן רגלי בהמה דקה במדינות אלו, לא חשיבי כלל, ובטלים.
- ראש של עופות אינו חשוב, ובטל. (וכן ראש של בהמה בטל למעט עגל. ש"ך ח)
ולשון של בהמה חשובה ואינה בטילה (ט"ז ח) ואם היא מחוברת לראש גם הוא חשוב מכוחה ואם תלוש ומונח בה נחלקו בזה הש"ך והט"ז (משב"ז ח)
מחוסר מליחה
- השע"ד (סימן מ) לאחר שהקל בתרנגולת בנוצתה הוסיף 'אבל חתיכת נבילה שלא נמלחה שנתערבה בכשירות, אע"פ שאינה ראויה להתכבד לפני האורחים כמה שהיא, לא בטילה, דמליחה לא הוי מחוסר מעשה ולא בטילה'
- אמנם בהמשך דבריו כתב 'ומיהו ראיתי כמה גדולים שגם בנבילה שלא נמלחה אומרים שהיא בטילה'.
בפרי מגדים(שפ"ד י) כתב שחסרון מעשה כלשהו כגון חסרון מליחה נקראת ראויה להתכבד.