סעיף ו: שתי נפילות לקדרת היתר
מה הדין בשתי קדרות של היתר ונפל איסור לאחת ידועה מהן ושוב נפל איסור לאחת שאינה ידועה. ומה החידוש בדין זה.
מובא בתוספתא תרומות (ו, יג) 'שתי קופות בזו ארבעים סאה ובזו ארבעים סאה נפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן וידוע לאי זו מהן נפלה ואחר כך נפלה שנייה ואין ידוע לאי זה מקום נפלה הריני יכול לתלות ולומר למקום שנפלה ראשונה שם נפלה שנייה'.
מכאן למד הרשב"א גם לענין איסור והיתר 'ואם היו שתי הקדירות של היתר ונפל איסור בתוך אחת מהן ויודע לאי זה מהן נפל ואין בה כדי להעלות ונאסרה מחמת מעוטה ואחר כך נפל איסור בתוך אחת מהן ואינו ידוע לאי זו נפלה אני אומר למקום שנפל איסור ראשון לשם נפל איסור שני'.
וכן כתבו השו"ע והרמ"א 'היו כאן שתי קדירות של היתר, ונפל איסור לתוך אחת מהן, וידוע לאיזו נפל, וחזר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל, אני אומר למקום איסור הראשון נפל גם השני. הגה: ודוקא שאין ס' לבטל האיסור שנפל שם, אבל אם היה ס' לבטל האיסור שנפל שם, הוי כאילו לא נפל שם איסור כלל'
החידוש בדין זה
הקשו האחרונים מה החידוש בדין זה, הרי ודאי שכיון שהקדרה נאסרה בנפילה ראשונה נעשו כקדרת איסור וקדרת היתר שתלינו בסעיף א'.
- הב"ח (ד) למד מקושיה זו להקל כאן אפילו באיסור דאוריתא כמובא לעיל.
- הט"ז(ז) הסביר שהחידוש בזה שלמרות שבנפילה ראשונה נאסרה רק מדרבנן עדיין נתלה גם בנפילה שניה, ולא כפי שיכולנו להבין בסעיף א' שתולין בקדרת איסור רק כשהיא כבר אסורה מהתורה.
- הש"ך (יד) תירץ 'די"ל דאשמועינן הכא דאע"פ שהקדירה היתה כבר מוחזקת בהיתר אלא דהשתא בנפילה איתרעי אפ"ה תלינן לקולא' כלומר היינו חושבים שקולת תלית באיסור היא דווקא במה שהוחזק באיסור מתחילתו ולא מנפילה קמ"ל.
- הפליתי (ו) תירץ שמדובר שבין הנפילות נפל היתר והחזיר את הקדירה להיתרה שאין כאן כבר חזקת איסור, ועדיין אומרים שלמקום שנפל ראשון נפל שני.
מה הדין כשבנפילה הראשונה לא היה ידוע לאן נפלה ואילו בשניה ידוע. האם ניתן לתלות שם גם את הנפילה הראשונה.
בתוספתא שם 'נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאי זו מהן נפלה ואחר כך נפלה שנייה וידוע לאי זו מהן נפלה אינו יכול לתלות ולומר למקום שנפלה שנייה שם נפלה ראשונה'.
וכן כתבו הרשב"א והשו"ע 'אבל אם נפל איסור לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזו נפל, ואחר כך נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל, שתיהן אסורות'.
עמוד הקודםעמוד הבא